יצחק (איציק) גולדנברג ז"ל

בן ליאו ואסתר. נולד ביום ג' בניסן תש"י (21.3.1950) בירושלים. כאשר הגיע יצחק לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי על שם אגרון ואחרי שסיים את לימודיו בו למד את לימודיו התיכוניים בגמנסיה "כרמיה". הוא השתייך לתנועת הנוער "הצופים" בירושלים והיה אחד ממייסדי השבט "היובל" בקרית היובל, אשר הוריו היו ממתיישביה הראשונים; על אף גילו הצעיר נעשה לראש השבט. יצחק היה ספורטאי טוב, גם בבית הספר היסודי וגם בתיכון, אבל מימיו לא השתייך לארגוני ספורט. תחביבים מיוחדים לא היו לו ואת רוב שעות הפנאי שלו הקדיש לעבודה חינוכית בתנועת "הצופים", ובייחוד בשעה שהיה ראש השבט ומרכזו. דמותו החיונית, אישיותו התוססת וכל מה שעשה למען חניכיו בשבט משכו מספר רב של חניכים. יצחק ידע להלהיב ולדרבן אותם על ידי הדוגמא האישית שלו. הוא היה משתף פעולה עמהם בצביעת הצריף, בסיודו ובניקויו, בהכנת "קומזיצים" וכן בכל פעולה ופעולה גם מחוץ לצריף. יצחק היה מוכן להתמסר כל כולו כמרכז פעולות שירות לכלל, כגון אקי"ם, איל"ן והעיוורים, בתי חולים, עזרה לילדי עניים ונפגעי הרעש בתורכיה – ויחד עם חברי השבט השתתף במפעלים אלה בכל נפשו ובכל מאודו. דמותו היתה לא דמות של מדריך המנסה להסביר לחניכיו כי מעשה זה או אחר יש בו משהו חינוכי או מוסרי או מתכונות ה"צופה", אלא כאחד מתוך החבורה המראה ומקיים בעצמו לקראת מה שביקש לחנך את חברי השבט. כל זאת היה עושה במבט שובבני ובחיוך עליז. בקוצר רוח חיכה ליום גיוסו; תחילה רצה להיות דווקא בקומנדו ימי או לשרת בצוללת ולאחר שחרור מן הצבא שאף ללמוד משפטים. אל הקומנדו הימי לא צורף ואף לא לצוות צוללת, אלא לחיל הצנחנים – ובכך היה גאה. זה היה המשך טבעי לחינוכו בתנועה ובהתאם לאפיו השופע מרץ ונכונות. אבל ביום ב' באייר תשכ"ט (20.4.1969) נפל בבקעת הירדן ליד אום צוץ בהיתקלות עם חבלני האויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. מפקד הפלוגה כתב במכתב תנחומיו להורי יצחק בין השאר את הדברים האלה: "איציק מצטייר בזכרוני בדמותו השקטה כשהחיוך אינו מש מפניו גם בשעות הקשות שפקדוהו. בתוך תוכו היה חבר נאמן לסובבים אותו, ולנו המפקדים, היה חייל ממושמע, בעל רצון ויכולת שהיינו רוצים ששאר חיילינו יתברכו בתכונות אלה … נחמתכם וגאוותם תהי על הבן שנפל על מזבח הגנת המולדת והעם". ביום כ"ב באייר תש"ל (28.5.1970) נערך טכס חנוכת חדר עיון וספרייה על שמו ולזכרו בצריף ה"צופים" בקרית היובל ליד בית הספר אגרון.