יעקב-משה ריבלין ז"ל

נפל ביום ג' בטבת תשל"ו 
12/07/1975

מידע כללי

מין
זכר
בן
21בנופלו
דרגה
יחידה
שבט
הנהגה

בן יצחק-בנימין וגאולה. נולד ביום כ"ז בתמוז תשי"ד (28.7.1954) בירושלים – בן להורים שאבות אבותיהם היו ממחדשי היישוב היהודי בעיר וממרחיבי גבולותיו אל מעבר לחומות העיר העתיקה. תודעת ירושה רוחנית זו ליוותה את יעקב משה מקטנותו והוא נשא אותה בגאווה ובהחלטה נחרצת להנציחה. בבוא היום, ואף לנסות ולהמשיכה בדרך משלו.

את ראשית לימודיו עשה יעקב בבית הספר הממלכתי דתי 'מעלה' שבירושלים. כבר אז נתגלתה בו הנטייה לפעול למען הציבור. הוא נבחר לוועד הכיתה ושימש בו כגזבר. הוא פעל גם בתחומים שמחוץ לכותלי בית הספר, כגון: ארגון מסיבות, טיולים וכדומה. עוד בגיל חמש התחיל יעקב ללמוד נגינה – תחילה בפסנתר ולאחר מכן באקורדיון ומלודיקה והיה מנגן במסיבות ובכל הזדמנות נאותה.

חגיגת הבר מצווה של יעקב חלה בשנת תשכ"ז, בימים שלאחר מלחמת ששת הימים. תחת הרושם של הימים הגדולים – איחודה מחדש של ירושלים ושחרור ארץ ישראל – הוסיף יעקב מיזמתו סיומת לדרשת הבר מצווה המקורית בה נתן ביטוי לגודל השעה שבה חגג את הצטרפותו לכלל עדת ישראל.

יעקב התחיל לסייר במקומות הנידחים והנסתרים ביותר של העיר העתיקה. גם בארץ ישראל השלמה לא היה כמעט שביל או אתר, שרגליו לא דרכו בהם ושלא הנציחם במצלמתו. הצילום הפך לו תחביב שהקדיש לו מעתה זמן והתמחה בו. בבוא הזמן יהיה לו תחביב זה לעזר רב במפעלו הספרותי. באהבתו ובהתלהבותו לארץ ישראל ולנופיה ידע להדביק קרובים ורחוקים.

באותו זמן כבר היה חבר בתנועת 'הצופים' – בשבט הצופים הדתיים 'משואות' בירושלים. עבר בו את כל השלבים המקובלים: חניך, מדריך ורשג"ד. בפעילותו זו לא ראה משום בילוי זמן או בידור אלא 'יעוד נעלה', כביטוי בויכוח עם הנהלת הישיבה התיכונית 'נתיב מאיר', שהתחיל ללמוד בה, כשזו ביקשה להניאו מפעילותו בתנועת 'הצופים'. באותו ויכוח היתה ידו של יעקב על העליונה והוא התמיד בפעילות חינוכית זו עד ליומו האחרון. באותו מאבק עם הנהלת הישיבה בא לידי גילוי בולט אופיו של יעקב להיצמד לעניין שהוא האמין בו בעקביות עד למימוש רעיונו.

בכיתות י"א וי"ב של ישיבת 'נתיב מאיר' הכין יעקב בעבודת נמלים והגיש למשרד החינוך כעבודת גמר חיבור על הנושא, הקרוב כל כך ללבו: 'ראשית היישוב היהודי מחוץ לחומות'. חיבור זה היקנה לו את הציון 10. לאחר מותו הוציאה אותו המשפחה לאור. בספר מהודר בן 182 עמודים, שהופץ ברבים וכבר זכה לשלוש מהדורות.

בהתקרב שעתו של יעקב להתגייס לשירות הסדיר, באוגוסט 1972, הצטרף לגרעין נח"ל. בסדרת הטירונות הראשונה עמד יפה. הוא עבר לשל"ת – ללימוד בישיבת ההסדר 'הגולן' שברמת מגשימים. לא היתה זו לגביו ישיבה סתם. הוא בעצמו הגה את רעיון ייסודה, ובעקשנות פעל להגשמתו, גייס אנשים ותמיכה והכין את כל הכלים הדרושים, עד שעמדה על תלה (כעבור זמן דאג ופעל בדרך זו גם לישיבת 'הגושן' שמעבר לתעלת סואץ מערבה). בריאותו הלקויה לא אפשרה ליעקב להישאר ברמת מגשימים. הוא הצטרף לגרעין 'נתיב עוז', שהיה מיועד למשק לביא בגליל. משם נשלח לפעולה תנועתית ולהמשך ההדרכה בשבט 'משואות' בירושלים. ובו כיהן עכשיו כמרכז. בד בבד פעל להקמת שבטים נוספים בשכונות מצוקה בירושלים, ובמוחו נרקמו תכניות נוספות.

באמצע תנופת הפעילות החינוכית בקרב הנוער בירושלים נקטף יעקב באבו: ביום ג' בטבת תשל"ו (7.12.1975) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים ואח.

נוסף על הוצאת הספר הנזכר הוציאה המשפחה לאור ספר 'דרך כוכב מיעקב'. התמונות בספר זה רובן ככולן צולמו על ידי יעקב. ההורים תרמו לבית הכנסת 'הנשיא' ספר תורה לזכרו. כן נפתח בשכונת נחלאות בירושלים שבט הצופים, הנושא את שמו. כן הוקמה קרן לגמילות חסדים 'למען ישראל לזכרו של הקדוש יעקב-משה ריבלין ז"ל'.

יעקב מונצח באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה- כרכור.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.