יעל גלעד נהרגה בפיגוע בקפה אפרופו בתל אביב ב 21.3.97 בהיותה בת 32.יעל, בתם של משה ותמר, נולדה ב4.3.1965, בנווה מונוסון. אחות תאומה למיכל ואחות בוגרת לנורית וענת.
הייתה פעילה מאוד מבחינה חברתית והתבלטה כמדריכה אהובה ומקובלת בצופים. בצבא שירתה באגף מבצעים, ולאחר מכן כפקידה גדודית בקורס קצינים. בתום שירות החובה הצבאי, פנתה יעל ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודים אותם סיימה בהצטיינות.
בסיום לימודיה חזרה לצבא, ושימשה כקצינת בריאות הנפש של בה"ד 12. לאחר שחרורה מצה"ל, השתלבה יעל כעובדת סוציאלית במחלקה הנוירו- כירורגית בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה, שם עבדה שש שנים, עד לאסון שקטע את חייה.
במהלך עבודתה תמכה בחולים סופניים וליוותה את בני משפחותיהם. יעל ידעה למצוא את הדרך לכל משפחה ומשפחה, והייתה בעלת יכולת להתקרב לאנשים בשעתם הקשה ולהבין את התנהגותם ודרך חשיבתם. מסירותה לחולים ולבני משפחותיהם לא ידעה גבולות. היא הקדישה את עצמה ועזרה לכל אדם באשר הוא.
במקביל לעבודתה, עמדה לסיים תואר שני בלימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. היא גם סיימה קורס בן שנתיים בהנחיית קבוצות באוניברסיטת בר- אילן, ועל אף גילה הצעיר, הנחתה בהצלחה קבוצת תמיכה לאלמנות במוסד לביטוח לאומי.
יעל הייתה בעלת נפש מיוחדת ורגישה, אמפטית, ובעלת יכולת פרגון ונתינה בלתי רגילים. היא הייתה בת, אחות וחברה אהובה, שבלטה בכל מקום בו נכחה בעיניה הירוקות, בתלתלי הזהב שלה ובחיוכה הכובש.
מי שראה אותה- לא יכול היה לשכוח אותה ואת תום הנעורים שהקרינה.