בן לאה ויהודה, נולד ביום ח' באב תש"ז (25.7.1947) בתל-אביב. יוסי למד בבית-ספר יסודי "החי"ל" בשכונת יד-אליהו, שבתל-אביב. בהיותו בן 11 שנים העתיקה משפחתו את מגוריה לרמת-גן, והוא המשיך בה את לימודיו ברמת-חן. יוסי עשה חיל בלימודים בלא מאמץ, והיה ידוע כמי שמכין את שיעוריו בחמש דקות ובעמידה. ברמת-גן המשיך יוסי להתבלט בתוך החברה ולהיות מקובל ואהוד על סביבתו.
הוא הצטרף לשבט "צופי רמת-גן", והיה פעיל בו כמדריך, ואחר-כך כראש שבט מסור ומצליח.
יוסי היה בחור עליז, טוב מזג ובעל קול ערב ואוזן מוסיקלית. בייחוד היו חביבים עליו שירי ארץ-ישראל, והוא עקב בשמחה אחרי שירים ששרו להקות ה"גבעתרון" ו"שלישיית המעפיל".
את לימודיו התיכוניים עשה יוסי בבית-הספר המקצועי "יד סינגלובסקי", והוסמך למקצוע טכנאי אלקטרוניקה. בתקופה זו, הוא היה רץ מצטיין. אהבתו לארץ התבטאה בטיולים שעשה בשביליה הרבים, ולימים הפך תחביב זה למקצוע.
הוא התגייס לצה"ל, והשתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. אחר-כך הוא למד בקורס למורי-דרך. מלחמת יום-הכיפורים קטעה את הקורס, אך לאחריה סיימו יוסי והיה מדריך מוסמך לתיירים. עמדה לרשותו מונית "אשכולות", והוא הצליח מאוד בעבודתו. ביתו התמלא באורחים מחו"ל, שהיו לידידים למשפחה כולה.
בצה"ל הגיע יוסי לדרגת סרן, ולדברי מפקדו היה אהוד על הגדוד, לא רק כמפקד וכקצין, אלא גם כחבר וכאישיות בעלת ייחוד. במצב רוחו המרומם הדביק את כולם. הוא התגבר על קשיים ברוח טובה, ועשה את תפקידו בצורה הטובה ביותר.
לאחר מותו נכתבה לזכרו יצירה מוסיקלית, ושמה – "חזון יחזקאל". חיבר אותה המלחין בריל בראשדו, שהיה ידידו האישי של יוסי. היצירה בוצעה על-ידי מקהלה של מורמונים בביקורה בארץ: יוסי התיידד עם אנשיה, כשהדריך אותם בעת סיורם בארץ ב-1978.
יוסי נפל בעת שירותו ביום י"ג בסיוון תש"ם (28.5.1980) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. בן 33 שנים הוא היה בנופלו. הוא הניח אחריו הורים, אח ואחות.
