בן יפה ושמואל, נולד ביום העצמאות ה' באייר תש"ך (2.5.1960) בירושלים. יובל החל ללמוד בבית-הספר היסודי שליד גימנסיה "רחביה", וסיים בה בהצלחה את חוק לימודיו. בתקופת לימודיו, היה יובל חבר בתנועת "הצופים", שבט "מצדה".
יובל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1978, והוצב בחיל-התותחנים. לאחר הטירונות הוא עבר בהצלחה קורסים מקצועיים שונים והוסמך, תחילה לתותחן תותח מתנייע ולאחר מכן למפקד תותח מתנייע, וקיבל דרגת רב-טוראי. תקופה מסוימת הדריך יובל בבסיס הטירונים של חיל-התותחנים, וכדברי מפקדו התמקדה עבודתו "בהפיכתו של הנער, האזרח – לחייל, ובהטמעת ערכים של אהבת העם והמדינה בחיילים, שאך זה עתה החלו את שירותם
בצבא". ארבעה חודשים לפני נופלו הגיע יובל לגדוד, כדי לשמש בו כמפקד צוות. המעבר לא היה קל וחייב התמודדות יומיומית עם מגוון רחב של בעיות, אך יובל ידע להתמודד עם בעיות אלו בדרכו שלו. הוא התמודד עם הבעיות על-ידי התמקדות בעיקר, על-ידי גישה בוגרת וכנה וחתירה מאומצת ובלתי פוסקת להשגת המטרה וכל זאת – בצנעה ובשקט, כי זו הייתה דרכו.
ביום ג' בכסלו תשמ"א (10.11.1980), נפל רב-טוראי יובל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
לאחר נופלו, הועלה יובל לדרגת סמל.
הוא השאיר אחריו הורים ואח.
במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ציין מפקדו, כי "בתקופה הקצרה שבה למדנו, מפקדיו וחבריו להכירו, התחבב עלינו. חיבבנו אותו בשל היותו אדם, בשל כל אותן תכונות נעלות שייחדו אותו, ובשל אותה דמות אותה עיצב במשך השנים בהן גידלתם, חינכתם ובעיקר אהבתם אותו".