בנם-יחידם של הלנה וקרל, נולד ביום י"ב בתמוז תרפ"ז (12.7.1927) בעיר לבוב, פולין. בהיותו בן שלושה חודשים עלו הוריו לארץ והתיישבו בירושלים. משחר ילדותו ספג אווירה של אהבה למדע ולאמנות מאביו איש-המדע ואמו המורה לאמנות וציור. מילדותו ניגן על פסנתר. דניאל למד בבית-הספר דבורה קלן, בבית-החינוך לילדי העובדים, ובבית-הספר התיכון בבית הכרם וסיים את לימודיו בהצטיינות. היה חבר בתנועת "הצופים". אחרי שסיים את לימודיו בגימנסיה שירת שנה ורבע בפלמ"ח בפוריה ובדגניה ומשסיים שירות זה החל ללמוד באוניברסיטה במחלקה למדעי-הטבע. מוריו הוקירו את כשרונותיו בכימיה, פיסיקה ומתמטיקה ובהיותו בשנת-הלימודים השלישית היתה דרכו העתידה בשדה המדע והמחקר ברורה לפניו ומובטחת.
מיד עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, התגייס גיוס מלא ב"הגנה" והשתתף בכל קרבות ירושלים ובשמירה על מבואותיה. בשעות המעטות שנותרו לו למנוחה היה בא הביתה וקורא בספרי-המדע שלו או מנגן על פסנתר וכך הפיג את העייפות הרבה מהפעולות הצבאיות, שאמנם מילא אותן בכל הכרתו ואחריותו, אך לא היו לרוחו ולטבעו השקט.
ככימאי מצטיין היה אמור לעבוד ביחידה של חיל-מדע ותעש, אולם לפני העברתו לשם נשלח עם "מחלקת הל"ה" ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים נשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). הם נקברו בקבר-אחים בכפר עציון.
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם חבריו לנשק ושאר חללי הגוש למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.