דב-שמשון (דבל'ה) כהן ז"ל

נפל ביום י"ט בשבט תשל"ז
07/02/1977

מידע כללי

מין
זכר
בן
24בנופלו
דרגה
יחידה
הנהגה

בן מאיר וויקטוריה (ויקי). נולד ביום כ"ב בכסלו תשי"ג (10.12.1952) בחיפה כבן למשפחה ותיקה בעיר. השם 'דב' ניתן לו ע"ש חבר-לנשק של אח אביו. (האח וחברו-לנשק נפלו יחדיו בנגב, במלחמת-הקוממיות. אביו העביר את גופותיהם לחיפה ודאג להביאם למנוחת-עולמים זה ליד זה, בבית-העלמין הצבאי, ונדר נדר, שכאשר ייולדו לו בנים יקראם בשמות השניים; ואמנם, קיים את הנדר. דב נקרא אפוא על שמו של החבר, וצורף לו השם 'שמשון' על שמו של גונדר שמשון שנפל במסגרת ארגון האצ"ל בפעולות המחתרת).

דבל'ה עשה את ימי-ילדותו בשכונת פועה שבחיפה והתחיל את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'מעלה הכרמל' שליד ביתו. בכיתה ו' עבר לבית-הספר 'כי"ח' ('אליאנס') ואת לימודיו התיכוניים ואת בחינות-הבגרות סיים בהצלחה רבה בבית-הספר התיכון-עירוני ה'. דבל'ה ניחן ביכולת-ריכוז ובזיכרון מצוינים. הוא עשה חיל רב במקצועות הריאליים, אך גם במקצועות האחרים היה תלמיד למעלה מן הממוצע, למד בטכניון שבחיפה, במסגרת העתודה האקדמית, הנדסת ניהול וייצור וכעבור ארבע שנים קיבל תואר מהנדס.

כבר בספסל-הלימודים נתגלתה אישיותו של דב'לה בשלל-גוניה. קוי-אופי מנוגדים לכאורה שימשו בה והשלימו זה את זה. עיניו הבורקות, שערו המקורזל, תנועותיו הנמרצות הצביעו על להט פורץ, גועש וסוחף – ומצד אחר, שרתה עליו תמיד עדינות-נפש, מהולה שלוה מרגיעה. הוא היה בעל סמכות מחנכת ומשכנעת, ועם-זאת ידע להתרועע עם קטנים וגדולים, קרובים ורחוקים, כאילו היה אחד מהם. היה חדור עקרונות ואידיאלים מוגדרים, שינק בבית אביו – איש-ציבור שייצג את אמונתו ואת תנועתו במועצת עירית חיפה ובכנסת – אך היתה בו גם פתיחות להקשיב, לנסות, להבין ולקבל דעות אחרות. רחש כבוד לדת ולמסורת, לא החסיר יום אחד של הנחת תפילין, אבל נזהר מלכפות את השקפתו על זולתו. מזיגה זו של חוזק ורוך, וכן יושר-לבו וכנותו לא יכלו להשאיר אדישים כלפיו את כל הסובבים אותו, ובכך קנה את לבם מן הרגע הראשון של המפגש עמו.

ביטוי מעשי להשקפת-עולמו ולסגולותיו המיוחדות נתן דבל'ה בעבודתו הציבורית, שפתח בה בגיל צעיר בועדי-הכיתה ובמועצות-התלמידים. לאחר-מכן הקדיש זמן, מרץ ואהבה רבה לתנועת 'הצופים' – בשבט 'משוטטי הכרמל'. בגיל 14 כבר היה מדריך ובגיל 18 הפך למרכז השבט, תפקיד שכיהן בו עד לסיום לימודיו בטכניון. על כושרו הגופני שמר באמצעות אימוני ריצות מדי-לילה וכן במשחקי כדורגל, טניס ו'פינג-פונג'. כן בילה לילות שלמים במשחק השחמט.

משהתחיל דבל'ה ללמוד בטכניון, ביקש לא להכביד על אביו וגמר-אומר לממן את דמי- הלימוד בכוחות עצמו. הוא לא בחל בכל עבודה, ובלבד לעמוד ברשות עצמו ולא ליפול למעמסה על איש.

לקראת סיום הלימודים בטכניון הוצע לדבל'ה לרכז במסגרת הצבא, את פעילות העתודה האקדמית באזור חיפה. אולם, החינוך שקיבל בבית, ההשקפה הלאומית, שנאבק עליה בויכוחים רבים עם חבריו, והשפעת מלחמת יום-הכיפורים, בה נפלו כמה מטובי חבריו – עשו את שלהם, והחלטתו היתה נחרצת שלא להיות 'ג'ובניק' אלא לחפש לו אתגר קרבי. הוא בחר אפוא לנסות ולהצטרף לקורס-טיס, עמד במבחנים ונתקבל לקורס.

המסלול הצבאי של דבל'ה התחיל בטירונות, במסגרת העתודה האקדמית, עוד באוקטובר 1970. כעבור שנתיים עבר בהצלחה קורס-מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. בסוף שנת 1974 התחיל השירות הצבאי הרצוף, כשהוא לובש בגאוה את מדי חיל-האויר. עבר קורסים רבים לרבות קורס-צניחה. גם בבית-הספר לטיסה עסק בעבודה ציבורית, והוא נבחר להיות ה'נגיד' – ראש מועצת-החניכים של בית-הספר. גם תפקיד זה מילא – כדרכו תמיד – בתנופה ובאחריות. הדרישות בקורסים היו גבוהות, והלימודים לא היו קלים גם לגבי אדם בעל כישורים כמוהו, והספק החל לנקר בקרבו בדבר סיכויו להצליח בלימודים עד לסופם. ביולי 1976 זכה לתואר הנכסף של טייס בדרגת סגן. הוא נרשם לצבא-הקבע והתחיל בפעולה מבצעית.

בעוד הוא מתכנן את תכניותיו לעתיד כטייס בחיל-האויר וכן להקים בית ולשאת לאישה את בחירת-לבו, קרה האסון ודבל'ה נפל בעת מילוי תפקידו – ביום י"ט בשבט תשל"ז (7.2.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה, לא הרחק מקברותיהם של שניים מדודיו, שנתנו אף הם את חייהם בשירותם למען המולדת. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים.

מפקדו של דבל'ה כתב להורים השכולים: "רק פרק-זמן קצר עבר מאז הכרתי את בנכם היקר, דב. אך למדתי להוקירו ולהעריכו בזכות חכמתו, חריצותו ומסירותו ליחידה. יכולתי לסמוך עליו, שידע לבצע כל פקודה כלשונה וידע להבין את רוח המשימה המוטלת עליו. דב היה בוגר מחבריו, אך שימש להם מנהיג ודוגמה – ברוחו, בחברותו ובעקשנותו להשיג את הנדרש".

ההורים הוציאו ספר רב-כמות ומהודר לזכרו של דבל'ה.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

היה מדריך ומרכז שבט עד סיום לימודיו בטכניון, היה טייס בחיל האוויר. חתיכה מכנף המטוס שלו נמצאת עד היום בספריית השבט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.