בן קלרה ושמואל. נולד ביום כ"ז בחשוון תשל"ב (15.11.1971) בחיפה. אח לרון ואמיר.
גיא למד בבית-הספר היסודי 'רוממה' והמשיך את לימודיו בתיכון העירוני ג' וב'משלב' בחיפה. הוא התחנך בתנועת הצופים ובנוער הלאומי בעירו. ספורט היה מרכז חייו והוא ניחן בכישרון רב ובהתמדה גדולה, בעיקר בענף הכדורגל בו התאמן כבר מגיל צעיר מאוד. גיא הצטיין גם בריצות למרחקים קצרים וארוכים.
גיא אהב מאוד את הים ובשעות הפנויות היה מבלה שעות בחוף הים בגלישה על הגלים בים בהן מצא שקט ושלווה.
את תחביב הכדורגל הפך בנעוריו הבוגרים לעיקר חייו, השקיע בתחום ואף הגיע להישגים. בשנותיו האחרונות בבית הספר שיחק בקבוצת הילדים של מכבי חיפה והיה בנבחרת העיר חיפה.
לצד שעות הספורט הרבות על ענפיו השונים, הרבה גיא לצייר ועשה זאת בכישרון רב. ביד קלה פיסל וצייר ללא הרף ובביתו נערמו יצירותיו לאורך כל שנותיו.
גיא, בלונדיני תכול עיניים עם "לב זהב" בעל חוש הומור וחי היה נער אהוב על חבריו ובנות השכונה ותושביה.
כשנה לפני גיוסו סיפר לחבריו על שאיפותיו להגיע לחטיבת הצנחנים, והם טענו נגדו כי גופו לא יעמוד במעמסה וכי הוא אינו מסוגל לשרת ביחידות פיזיות שכאלו. גיא התעלם, כלא שומע דבר מסביבו, התמיד בקריאת הספרים הרבים על מורשת הצנחנים שהיו לחלק בלתי נפרד מנוף חדרו. תיעוד שנות לחימה שונות, פעולות מיוחדות, ומורשת הקרב של חטיבת הצנחנים, החדירו בגיא מוטיבציה בלתי ניתנת לערעור והוא רצה, בלי כל ספק – רק צנחנים.
בשלהי שנת 1989 החל גיא קורס קדם צבעי במודיעין, הכשרה ארוכה בת שנה בה למד ערבית במטרה להכשירו ביחידה המיועדת לכך. לקראת סוף הכשרתו, כשהוא שולט בשפה הערבית באופן מלא, החליט לפרוש. עבר מבדקי סיירות כאשר לחץ כבד ללכת לקורס טייס לא עזר ושוב חזרו הצנחנים לראש מעייניו.
באוגוסט 1990 התגייס גיא לצנחנים והצטרף בגאווה רבה ליחידת העורב. את צעדיו הראשונים עשה במלוא המרץ והמוטיבציה ובצורה טובה.
בסוף תקופת חודשי הטירונות פנה יחד עם רעיו לצוות לקורס הצניחה המיוחל. בתום הקורס קיבלו כולם את כנפי הצניחה הנכספות ומשם הוזעקו לתגבור בטחוני בעיר בית לחם. היה זה יום השנה השלישי לאינתיפאדה. ארבעה חודשים בלבד עברו מיום גיוס הצוות של גיא לצה"ל והם עמדו ערב תחילת פרק ההכשרה ב"עורב". לאחר יום מתיש של סיור ואבטחה, פיצוץ שארע במבואות בית הממשל הביא את הסיור של גיא למקום רגע לפני חילוף המשמרות. כשהגיעו למקום האירוע, ארע פיצוץ נוסף, גדול יותר. גיא עמד בסוף הטור, נפגע באופן הקשה מכולם. הוא נפטר זמן קצר אחר כך. גיא מצא את מותו בעיר בית לחם, 19 שנים אחרי שנולד ברחוב בית לחם שבחיפה.
ביום כ"ג בכסלו תשנ"א (9.12.1990) נפל גיא בקרב בפעילות מבצעית בבית לחם. הוא נפגע במארב של התפוצצויות מטעני חבלה בכניסה לממשל ונפטר מפציעתו. גיא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי שבחוף הכרמל בחיפה.
גיא השאיר אחריו הורים ושני אחים – רון ואמיר.
במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "גיא, בחור צעיר, ממיטב הנוער, אותם צעירים שאנו רואים בהם את מייצגי 'ארץ ישראל היפה'. גיא התנדב לצנחנים, ונבחר לשרת באחת מפלוגות העילית של החטיבה. הוא היה עימנו תקופה קצרה, אך גם בזמן הקצר השאיר רישומו על מפקדיו וחבריו הקרובים. כאוהב אדם, חייל מסור, מבצע המוטל עליו בתבונה, בשקט ובבטחה. אנו, ששכלנו את גיא – חבר, רע, וחייל – כואבים יחד איתכם".
פרופסור ישראל אלדד כתב לזכרו של גיא את דברי הפתיחה במאמרו בעיתון "לאור הנרות הללו":" לזכרו של הצנחן גיא פרידמן צאצא מצבאות החשמונאים שנפל על ההגנה וגאולת בית לחם יהודה עיר מלכנו דוד"…
שר הביטחון הביע השתתפותו בצער המשפחה.