אמציה ברלס ז"ל

נפל ביום י"ח בסיון תש"ח
25/06/1948

מידע כללי

מין
זכר
בן
34בנופלו
דרגה
הנהגה

בן טובה ושמואל, נולד ביום י"ד בכסלו תרע"ד (13.12.1913) במושבה הקטנה בת שלמה וגדל בזכרון יעקב ובחדרה, שבהן שימש אביו כמורה וכמנהל בית-הספר. באהבה טבעית של בן כפר, התקשר לאדמה, לצומח ולחי ומנעוריו הצליח לחבבם גם על אחרים בכתיבתו – תחילה בעלוני התלמידים ואחר-כך ברשימות שפירסם בעיתונים לנוער ולמבוגרים. לאחר שסיים את בית-הספר העממי בחדרה למד בבית-הספר הריאלי בחיפה, הצטיין וקיבל מלגה בטכניון והיה הראשון שגמר בו בהצטיינות את המחלקה למהנדסים-אדריכלים. מנעוריו היה חבר בתנועת "הצופים" ואחר-כך מדריך בתנועת "משוטטי בכרמל" בחיפה. הטיף נגד השתתפות חבריו הסטודנטים בריב מפלגות ובעד נאמנות לשפה העברית וליתר הערכים הלאומיים. בפעולתו כמדריך ה"עופרים" (החניכים הצעירים) בצופיות ראה ייעוד לאומי-אנושי, השפעה לטובה על עיצוב דמותו של אזרח העתיד. הוא חיבר את "ספר העופר", המשמש כספר הדרכה טוב למדריכים וכתב שורת מאמרים על "הנהלת משחקים". בכשרונותיו ובידיעותיו בספרות, ציור ונגינה, מדעי- הטבע, מתמטיקה ועוד, השתמש להעשרת רוח חניכיו בתנועת הצופים ונתחבב עליהם בהומור העדין שלו ובחברותו הטובה. תוך כך נתגלה לו ולאחרים שלמרות הצטיינותו בלימודי אדריכלות הרי הוא מורה ומחנך מלידה. הוא נתקבל כמורה למתמטיקה בבית- הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה, חיבר ספרי-עזר וחוברות-תרגילים בחשבון, הנדסה, אלגברה וטריגונומטריה, שהוצאו על-ידי בית-הספר הריאלי בחיפה ונתקבלו בשאר בתי- הספר, וגם כאן לא הסתפק בהקניית ידיעות בלבד, אלא התמסר לעיצוב דמותם הרוחנית של תלמידיו כמדריך, מחנך וחבר כאחד. היה חבר "הגנה" ותיק.

במלחמת-העולם השנייה התגייס לפי צו המוסדות ושירת ביחידה בריטית-יהודית כתותחן בחופי סוריה. אמציה נשלח לקורסים והתמחה בתפקידים שונים ועלה לדרגת סרג'נט (סמל) שהענקתה ללא-בריטי היתה נדירה מאוד ביחידת-תותחנים בריטית. תוך כדי כך המשיך בעבודתו הספרותית.

לרגל מות אביו שוחרר מהצבא וחזר לעבודתו בבית-הספר בפרדס חנה בהוראת המדעים המדויקים ועברית ובניהול הפנימייה. כמדריך בצופים וכמחנך בבית-ספר נודע, למרות הקפדתו המרובה בענייני סדר וחובה, כחבר חביב ועליז כאחד. הוא עזר לחניכים בלימודיהם, בהכשרתם בציור ונגינה, בטיולים וחיי מחנה, ושקד להרחיב את ידיעותיהם ואופקם הרוחני בחוגים שניהל לפסיכולוגיה, לכלכלה מדינית ולתולדות האמנות. הוא כתב סיפורים ושירים לילדים ולמבוגרים, מאמרים ורשימות על ענייני טבע, טכניקה ומדע בצורה מאלפת ומשעשעת כאחת. תירגם מהשירה האנגלית והערבית ואת הספר "טרזן", כתב את הספר "שוכני הים", "רשימות מן הסוללה", זיכרונות ומאמרים בענייני חינוך, שרובם פורסמו בדפוס ומקצתם נשארו בכתב-יד.

עם הכרזת העצמאות התייצב לשירות, ובהתאם לניסיונו במלחמת-העולם הוצב בחיל- התותחנים ונתמנה בו לקצין תרבות וסעד והשתדל להגיש עזרה חומרית ורוחנית כמיטב יכולתו. בתקופת ההפוגה הראשונה, בערב בוא האונייה "אלטלנה" לארץ, השתתף בישיבת קציני מטה ביפו ובגלל המתיחות שבמצב נצטוו למהר ולחזור אל המחנה. הג'יפ שדהרו בו לפי הצו התהפך בדרך פתח תקווה והוא נפצע קשה, והועבר לבית-חולים. אחרי ניתוח ושלושה ימי מכאובים קשים מת ביום י"ח בסיוון תש"ח (25.6.1948) והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בנחלת יצחק. אחרי מותו הועלה לדרגת סרן.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.