בן אריה ואסתר. נולד ביום ז' בניסן תרצ"ו (30.3.1936) ברמת-גן. הוריו, אנשי-עבודה, חינכו את בנם ברוח תנועת-העבודה ומילדותו נמשך לחקלאות ולחיי-קיבוץ. משסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי רצה להמשיך בבית-הספר החקלאי על-שם כדורי. אולם בהתחשבו ברגשות-הוריו שלא יכלו להיפרד מעל בנם ולשלוח אותו "למרחקים", הסכים להמשיך את לימודיו בבית-הספר "שבח" בתל-אביב. מוריו האיצו בו להתמסר ללימודים טכניים בדרג גבוה, אבל הוא לא הסכים לכך בהיותו חדור רוח של חלוציות מגשימה. אז עזב את תנועת "הצופים", אשר אליה השתייך, והצטרף לתנועת "השומר הצעיר" – לגרעין "שומריה", אשר שימש השלמה לקיבוץ זיקים. עד ליום גיוסו לצה"ל, בינואר 1955, במסגרת נח"ל, השתלם בבית-מלאכה משוכלל והשלים את ידיעותיו הטכניות למען יוכל להביא תועלת לקיבוצו לעתיד. בצבא עבר קורס מ"כ ולאחריו אימונים מתקדמים. כשהגיעו התקפות-האויב לשיאן בהתקפת-הרצח על הכינוס הארכיאולוגי ברמת-רחל, יצא עם יחידתו לפעולת-תגמול ביום כ"א בתשרי תשי"ז (26.9.1956). בקרב זה על חוסאן נפגע מרסיסי-רימון אך לא הסכים להיסוג ולא בלבד שזירז ועודד את יחידתו להתקדם אלא שהוא עצמו המשיך בהסתערות עד שהוכרע מכדורי-האויב. באחד ממכתביו כתב: "המבחן האמיתי של סיסמאות התנועה הוא בשורות-המגן" – ואת עמידתו במבחן זה הוכיח בנפלו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בזיקים. במלאת שנה לנפלו הוציאו הוריו חוברת לזכרו. גם קיבוץ זיקים הוציא חוברת לזכרו ולזכר עוד שלושה מחברי-המשק שנפלו. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".