אלון לינצנברג ז"ל

נפל ביום כ"ב בתשרי תשל"ד
18/10/1973

מידע כללי

מין
זכר
בן
21בנופלו
דרגה
שבט

אלון, בן שושנה ושלמה, נולד ביום י"ח באב תשי"ב (8.8.1952) בחיפה. הוא למד תחילה שנה אחת בבית-הספר הריאלי בחיפה, אחרי-כן סיים שבע שנות לימודים יסודיים בבית-הספר היסודי "רמת חן", ושב ללימודיו התיכוניים לבית-הספר הריאלי בחיפה בפנימייה הצבאית. חבריו של אלון לפנימייה מספרים כי קשה היה להאמין שאלון שנכנס לפנימייה, הוא אותו אלון שיצא ממנה. "כשהגיע, היה נחבא אל הכלים, מעולם לא התבלט ועשה הכל בשקט ובמסירות, שהיו אופייניים לו", סיפר חברו גיורא. "הוא בחר לעצמו אתגרים קשים להתמודד אתם – אם בלימודים, אם באימונים – ומעולם לא אמר נואש. מן הפנימייה הצבאית יצא מחושל, כך שטבעי הדבר שבחר לשרת ב"גולני"…" אלון ניחן בכושר מנהיגות טבעי, תכונה שהתבלטה בכל מסגרת חברתית שהיה בה – בתנועת הצופים, בבית-הספר ובפנימייה הצבאית. עוד בבית-הספר היסודי, בכיתה א', נבחר לתפקיד רמטכ"ל במסיבת יום העצמאות, אשר בה נחלקו הילדים לפי מבנה צה"ל וחילותיו. אלון היה חובב אמנות, אהב מוסיקה ושירה והשתתף במקהלת בית- הספר. כישרונו הטכני מצא אף הוא אפיקים לתחביבים שונים של מלאכה ויצירה והוא שמח לעזור בתיקון כל קלקול או תקלה. עוד בבית-הספר יצר מגבס את מפת פרשת-המים של ישראל, שהייתה מלאכת מחשבת.

אלון גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1970. בילדותו חלם על טיס והטייסים היו לו סמל ודוגמא להערצה. אך כשהגיע מועד גיוסו, בחר אלון בחטיבת "גולני" בטענו כי הכשרתו בפנימייה הצבאית, הועידה אותו לשרת בחיל הרגלים. "התרשמתי מאד מביטחונו העצמי, מכושר הארגון ומהצורה שבה טיפל בפלוגה", סיפר מוטי פרדר, אחד הקצינים ששירת עם אלון. "באימון הקיץ, כאשר לעתים היינו נתפסים למצבי-רוח – בא אלון עם העליזות האופיינית לו ועם קלות הדעת, כביכול, שהסתירה רצינות וכושר עבודה נדירים, והרים לנו את המוראל…" כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, מיהר אלון למפקדת יחידתו בבונקר הפיקוד בקוניטרה. "השעה הייתה 6 בערב ביום הכיפורים", תיאר יגאל טל, מפקד הפלוגה המסייעת, את רגע בואו של אלון לקו החזית. "פתאום נפתחה הדלת ואלון התפרץ פנימה, תרמיל על גבו ועל פניו חיוכו המיוחד. הוא הציף אותנו בעשרות שאלות ומיד הייתה הרגשה שדמותו ממלאת את כל הבונקר. הוא נכנס מיד לתפקיד, ארגן את חלוקת המזון והתחמושת, אחר כך החליף את אודי בן-גרא הי"ד, כמפקד מוצב 109". ביום חמישי, כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) כשעסק יחד עם פקודיו בהתבצרות, נפתחה הפגזה כבדה והוא נפגע מרסיסי-פגז שהתפוצץ לידו. הוא פונה מהמקום בעודו בהכרה מלאה, אך כעבור זמן- מה נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

בפתק שנמצא כעבור זמן בארנקו של אלון, היה כתוב: "להורים! במידה ופתק זה יגיע אליכם – וזה יקרה במקרה אחד… סליחה שזה קרה, אבל לא הייתה ברירה…"

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

אלון מונצח באנדרטה הנמצאת בשבט.

שרון מונצח באנדרטה הנמצאת בשבט.

חורשת בוגרי שבט צופי רמת חן שנפלו במערכות ישראל (יער גבעת כח)

החורשה היא חלק מיער גבעת כ"ח. בכניסה לחורשה הוקם גלעד אבנים גדול ובמרכזו מוטבע לוח אבן רבוע. בלוח, מתחת לסמל הצופים, פרטי ההנצחה ושורות של לוחיות מוזהבות, בכל אחת פרטים של אחד הנופלים.

כאן מונצחים מי שבמהלך נעוריהם היו חברים בשבט הצופים ברמת חן, בדרום רמת גן, אשר נפלו בכל מערכות ישראל.

ההנצחה ביוזמת אנשי שבט הצופים ובסיוע קק"ל.

המקום נגיש חלקית, נדרשת הליכה. ההנצחה ביער קולה (יער גבעת כ"ח) השוכן מדרום לראש העין. מכביש 444 דרומית לכניסה לאלעד נכנסים לכיוון "מאוזוליאום מזור", ממשיכים ישר בפנייה בכביש אספלט, פנייה ראשונה שמאלה, נסיעה ישר עד עמוד חשמל. האנדרטה ניצבת מאחורי עמוד החשמל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.