אלון בקל ז"ל

נהרג ביום כ' בטבת תשע"ו
01/01/2016

מידע כללי

מין
זכר
בן
26במותו
מקום מנוחה
שבט
הנהגה

אלון, בן ניצה ודוד, נולד בירושלים ביום כ"א באדר ב' תשמ"ט (28.03.1989). ילד יפה וחייכן אשר שלוש שנותיו הראשונות עברו עליו בירושלים, אח קטן לאבי ואח גדול לבר לבב.

כאשר אלון היה בן שלוש עברה המשפחה להתגורר בכרמיאל אשר בצפון הארץ. בעיר זו אלון גדל והתחנך. במקביל ללימודים הוא לקח חלק פעיל ומרכזי בשבט הצופים בכרמיאל, כן הירבה לטייל. "בטיולי הילדות ברחבי הצפון", סיפרו הוריו של אלון, "הוא למד לאהוב את הארץ ואת האנשים החיים בה, ללא קשר לדת שלהם או לרקע ממנו הגיעו".

עם סיום התיכון התגייס אלון לסיירת גולני. במהלך שירותו הוא יצא לקורס חובשים, והשתחרר בתום שירות חובה מלא כלוחם וכחובש. מאז שחרורו אלון נקרא למילואים מדי שנה למשך תקופות ארוכות, ולמרות המטלות היומיומיות תמיד התייצב לשרת את המדינה.

אחרי שירות החובה אלון פנה ללימודי משפטים ומינהל עסקים במכללה האקדמית בנתניה, אותם סיים בהצטיינות. ב-2015, כשהגיע לשנת הלימודים האחרונה, הוא עבר לגור בתל אביב, לקראת ההתמחות. מעבר ללימודים הוא עבד בפאב ברחוב דיזנגוף בעיר, כברמן וכמנהל הבר.

אלון חי חיים עם מטרה גדולה – להתקדם, לצמוח ולהצליח. כך פעל בכל דרכיו. הוא תמיד האמין שיש לעזור לחזקים פחות בחברה שלנו ככל שניתן, וכך נהג. לצד עיסוקיו הרבים אלון תמיד מצא זמן לסייע לאנשים שהמזל לא שפר עליהם: הוא התנדב בקליניקה משפטית למיעוטי יכולת כלכלית, אסף מוצרי מזון כל חג עבור ארגון "לתת" ועשה עוד מעשי חסד רבים.

הוריו של אלון סיפרו: "הוא היה ילד מיוחד, הוא היה עולם ומלואו בשבילנו. בכל מקום שאליו הגיע הוא נתן את האור והיה גורם לכולם לצחוק סביבו … אלון תמיד היה במרכז העניינים, תמיד התבלט בחברה, הייתה בו נתינה אין סופית. הוא היה מלא שמחת חיים, תמיד היה לו אור בעיניים … אבל מעל הכול אלון היה ילד של משפחה – מעולם לא הפסיד הזדמנות לבלות עם המשפחה ועשה כל שביכולתו להגיע לכל המפגשים המשפחתיים".

חברתו של אלון, לי-אור, הוסיפה: "כל כך יפה מבחוץ, ופי כמה מיליונים יותר יפה מבפנים. לב זהב שלי, נקודת אור, גוש של טוב לב ונתינה אינסופית. אם הייתי נדרשת לתאר אותך במילה אחת, הייתה זו נתינה. היה לך את הלב הכי גדול שאני מכירה. לפעמים אני חושבת שהעולם פשוט לא יכל להכיל לב כזה גדול".

בצהרי יום שישי כ' בטבת תשע"ו (01.01.2016) פתח מחבל בירי לעבר יושבי פאב "הסימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב. המחבל התחזה לקונה בחנות סמוכה לפאב, ובהיותו בפתח החנות החל לירות. מהירי נפגעו כעשרה אנשים. שני אנשים נרצחו, בהם אלון שעבד במקום.

המחבל נמלט מהזירה לצפון תל אביב במונית שעצר. באזור רמת אביב הוא רצח בירייה את נהג המונית, השליך את גופתו והמשיך בנסיעה עד אזור מלון מנדרין, שם נטש את המונית ונמלט מהמקום ברגל ובתחבורה ציבורית. רק אחרי שבוע של חיפושים המחבל, תושב ערערה שבוואדי ערה, נתגלה בכפר מגוריו על ידי כוחות הביטחון, פתח בירי לעברם ונורה למוות.

אלון היה בן 26 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכרמיאל. הותיר הורים, אח ואחות.

ספדו הוריו של אלון: "ביום הזיכרון בשנת 2015 כתב אלון – '23,320 זה המספר הבלתי נקלט של אותם ואותן גיבורים וגיבורות שנתנו את החיים שלהם בשביל שאנחנו נוכל לחיות כאן. כאן, בארץ ישראל. אותה ארץ אחת, יחידה ומיוחדת. אותה ארץ שחיים בה אנשים מכל הסוגים, הגזעים והמינים. אותה ארץ שיש לנו רק אחת כמוה ונעשה ה-כ-ל למענה. זאת אותה ארץ שמלאה בטוב וברע, שיש בה מי שצועק על דייל שימכור לו שוקולד, שיש בה מי שחותך את כולם ברמזור, זה שידפוק לך את האוטו ולא ישאיר פתק ועוד שלל דוגמאות לישראלי הפחות יפה. ויש בה אנשים אשר נותנים את כל כולם למענה. אלה שנותנים יד לחלש, שמחפשים לעשות את הטוב בכל דרכיהם, שעושים ימים כלילות ומתכננים מה ואיך לעשות שיהיה פה יותר טוב לכולנו. בשביל אותם גיבורים ובשביל אותה הארץ אנחנו נתייצב בכל פעם ונעשה את "ההכי טוב" שלנו בכל קריאה למילואים, גם שזה לא "בא טוב" לפעמים, בשביל שנהיה הכי מוכנים ומאומנים למערכה הבאה, כשתבוא. מי ייתן ועד ליום הזיכרון הבא לא יתווסף אפילו עוד שם אחד לרשימת הגיבורים היותר מדי ארוכה הזאת. זמן לקום, להצדיע ולזכור את כולם.'

אלון יפה התואר, בעל האישיות הכובשת, הכריזמה האדירה, טוב הלב, שמחת החיים, האהבה והנתינה. אלון אוהב האדם, המפגין אכפתיות כלפי כל אדם שנקרה בדרכו, תמיד עם חיוך נסוך על פניו וניצוץ בעיניו.

ב-1.1.2016 אלון נלקח מאיתנו בפיגוע רצחני בפאב הסימטא בו עבד, ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הגעגועים לא ייפסקו לעולם. אלון איתנו בכל רגע, לעולמים".

אלון היה אוהד מסור ומוכר של קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, וכשלושה שבועות אחרי מותו נערך טקס לזכרו בפתיחת משחק הקבוצה בירושלים מול מכבי חיפה. באוקטובר 2016 נערך משחק ראווה בכדורגל לזכר אלון, בין מכבי חיפה לנבחרת מקומית של כרמיאל.

בפייסבוק נפתח דף זיכרון: אלון בקל – נזכור אותך לנצח. בראש הדף מובא משפט שמופיע גם על מצבתו של אלון: "רחוק ככל שיהא, לנצח יופץ עלינו אורו". בדף מפרסמים בני משפחה וחברים דברי זיכרון וגעגוע, לצד הודעות על אזכרות והנצחות.

בני המשפחה של אלון וחבריו החליטו יחד עם אנשי ארגון "לתת", בו אלון התנדב, על מבצע איסוף תרומות לזכרו, בכותרת "כולנו אלון – ממשיכים את זכרו". במסגרת זו הוכנו ונמכרו צמידים שעליהם משפטים שאפיינו את אלון וכל ההכנסות הופנו לתרומה. סיפר אבי, אחיו של אלון: "על צמיד אחד מוטבע המשפט 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה' – סמל לפטריוטיות שהייתה באלון, שהיה נלהב להתגייס לשירות המילואים בכל פעם מחדש. יש צמיד שעליו המשפט 'אם אתה כבר חי – תחיה' – משפט שנהג אלון לומר, וזהו למעשה סמל לאופטימיות, לרוח הנעורים ולרצון של אלון למצות כל רגע בחיים. צמיד נוסף, המציג את הרצון של אלון לתרום לסביבה, נושא את המשפט 'להפוך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו – בדרכך'. וצמיד נוסף נושא את המשפט שאני מתחבר אליו יותר מכולם, והוא – 'המעז מנצח'."

אגודת הסטודנטים של נתניה, המכללה בה אלון למד, הקימה קרן מלגות על שמו. הקרן תחלק מדי שנה שתי מלגות לסטודנטים שהתנדבו למען הקהילה בפרויקטים שמובילה האגודה.

הזמר לירון רמתי שר את "אישה מקבלת בשורה" שכתבו ליעד אביטל וכפיר אפשטיין, שיר שנכתב ומושר לזכר אלון והוא חלק מפרויקט זיכרון ושמו "משא הגעגועים".

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

ישנו בשבט קיר שבו יש קולאז׳ תמונות של אלון וכתוב משפט שהאמין בו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.