איתן מרקל ז"ל

נפל ביום ט' בטבת תש"ל
18/12/1969

מידע כללי

מין
זכר
בן
20בנופלו
דרגה
שבט
הנהגה

בן משה ומרים. נולד ביום ה' בכסלו תש"י (26.11.1949) בנהריה והתחיל ללמוד בבית-הספר היסודי על-שם רמז בעיר, אך כאשר עברה משפחתו לסביון נכנס ללמוד בבית-הספר היסודי בגני-תקוה. החל מכיתה ז' למד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" בסביון ובאגודת הספורט "הפועל" בפתח-תקוה. הוא ניחן בחוש הומור מיוחד במינו, שובבני ועוקצני ובטיולים התבלט תמיד במצב רוחו העליז. המורים בגימנסיה אהבוהו מאוד – וביחוד המורים להתעמלות. הוא היה מלא מרץ ופעלתנות ומצא זמן לנגינה בגיטרה (ג'ז) ולפעילות ספורטיבית (משחק הכדור-יד). כן אהב לעסוק בעבודות-יד. בכיתתו לא התבלט כמנהיג ולא ריכז סביבו "עושי-דברו". הוא היה נאמן לחבריו והיה מוכן תמיד לעשות למענם. לפני גיוסו לצה"ל ערך טיול באירופה עם חברו מסביון. מחנכתו בתקופת לימודיו בשלוש הכיתות העליונות סיפרה על איתן, אחרי שנפל, שהוא היה נער שאפשר לסמוך עליו ולצפות ממנו מעשה-גבורה, כפי שעשה כעבור זמן. היא סיפרה כי תמיד הצטיין ברגש אחריות כלפי אחרים וכאשר היה חבר שלו נענש היה איתן מבקש לסנגר עליו, גם אם העונש היה מוצדק, ואפילו היה מסתכן בגרימת נזק לעצמו. הוא היה ידוע כמגיש "עזרה ראשונה" לחבריו ובטיולים של בית-הספר בדרכים קשות היה מוכן לסייע לכל כושל וליטול ממנו את תרמילו. מורתו אמרה עליו: "זהו החומר הטוב שלנו. בחורים כמותו שומרים עלינו – – – ". מנהל הגימנסיה "הרצליה" ציין: "באחד הטיולים הקשים בנגב הלך במשך כל הטיול צמוד לחברו הצולע ועזר לו ללא ליאות. הוקרנו והערכנו את מסירותו לתפקידו ואת חברות-האמת שלו". המנהל מספר עוד ברשימתו כי שעה שהלך במאסף עם איתן נזדמן לו לשוחח עמו ו"שוחחנו על בעיות החברה במקום מגוריו, על הנוער, על הטיולים, על דא ועל הא – – – בטיולים נופלות, כידוע, המחיצות בין מורה לתלמיד ובאה התקרבות ביניהם, שכל מחנך שואף אליה".

איתן גויס לצה"ל בנובמבר 1967. אמנם היה בדעתו להצטרף לחיל-האויר, כי בנעוריו היה גדנ"עי אויר ועסק בבניית טיסנים, אבל לבסוף התנדב לשרת בחיל הצנחנים. הוא עבר קורסים שונים – לרבות קורס מ"כים וקורס קצינים – והגיע לדרגת סגן-משנה. בתקופת קורס הקצינים התבגר מאוד והיה מאושר כשנתמנה מ"מ של טירונים. תמיד פעם בו רגש אחריות לחינוך צעירים והוא שאף להפכם לחיילים ולצנחנים – בכך ראה את ייעודו. הוא נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' בטבת תש"ל (18.12.1969), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסביון. לאחר נפלו הועלה לדרגת סגן.

מפקדו סיפר על קברו, כי בהישמט רימון מידי אחד הטירונים הפיל עצמו איתן על הרימון ללא היסוס ומצא את מותו, בהצילו את חבריו ממוות בטוח. כך היה נאמן לעצמו ולדרכו בחייו הקצרים. מפקד הצנחנים כתב למשפחה במכתב תנחומים: "איתן, אשר קיבל את חינוכו הצבאי בצנחנים, פעל ועשה את אשר לימדוהו מפקדיו – לשמור בראש וראשונה על חיי פקודיו – אהוד ומקובל מאוד היה על חבריו, הצטיין בכושר מנהיגות ומסירות ושימש כדוגמא אישית ללא דופי. אהב לעזור לכל והיה ראש ליוזמים ולמבצעים. איתן היה בן-אדם שבמחיצתו אהבו חבריו להחליף דעה ולשוחח על כל נושא – – אני מאמין, כי בזכות מפקדים כאלה יוכל צה"ל לגבור על כל אויבינו. בזכות בחורים כאלה מתקיימת ותתקיים מדינת ישראל".

אחרי שנפל יצאה לאור חוברת לזכרו בשם "איתן".

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.