אורן-אלכסנדר מושין ז"ל

בן דויד ודוריס. נולד ביום ח' בשבט תש"ז (29.1.1947) ברמת-גן. דור רביעי בארץ. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר בצהלה. בשנים 1960-1962 שהתה המשפחה בבואינוס-איירס אשר בארגנטינה. אורן הצטרף שם לתנועת-נוער "רמה" וזמן קצר לאחר-מכן נבחר לנשיא קבוצת-הנוער הצעירה של התנועה הזאת והיה פעיל בנוער היהודי המקומי. בשוב המשפחה לארץ למד בגמנסיה העברית "הרצליה" שבתל-אביב וסיים את לימודיו בה. היה חבר ועד כיתתו ובשנת 1964 היה סגן ראש עיריית-הנוער של תל-אביב. היה חבר הצופים והשתייך לתנועת "הנוער לנוער". היה פעיל בקרב הנוער שבפרברי-העיר. באוגוסט 1965 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. כאשר היה מ"כ היה חבר טוב לאנשיו ולא רק מפקד טוב; ברצון ובסבלנות כאחד היה עוזר ל"חדשים" בבעיותיהם. אהב את החיים והיה עליז ברוחו, אך יחד עם זה היה רציני ומעמיק-מחשבה. היה גאה על היותו צנחן. בפרוץ מלחמת ששת הימים היה עוד בשירות-חובה ועמד לסיים קורס-קצינים אולם בקרב שנערך בעזה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל. הוא ואנשיו נקלעו למלכודת צלפים ואורן לא זכה להשתתף עם חבריו בדהירתם לעבר תעלת-סואץ. הוא נפל כגבור באמרו להוציא את החבר'ה מן הצרה ועלה על גג בית אחד כשהוא נכון לירות בצלף. ברגעיו האחרונים עודד את חבריו ואמר: "חבר'ה, המשיכו! שום דבר לא קרה!" הובא לקבורה בבית-הקברות לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. דרגתו, דרגת סגן- משנה, הוענקה לו ביום סיום הקורס, כחודש אחרי נפלו. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה על-ידי חבריו בקורס-הקצינים. בחוברת "ענף וחרב", שהוציא קורס קציני חי"ר, הונצח שמו בין שאר הנופלים. מעזבונו הובא ב"גוילי אש", כרך ד' ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל.