בנם-יחידם של שרה ונתן, נולד ביום כ"ו בתשרי תרצ"א (18.10.1930) בעיר פפורצהיים, גרמניה. בשנת 1933 עלתה המשפחה לארץ. דויד גדל בתל-אביב, למד בבית-ספר עממי וסיימו, המשיך ללמוד בגימנסיה "השכלה" ובבית-הספר המקצועי "מזרחי", שבו רכש לעצמו את מקצוע החשמלאות. הצטרף לתנועת "הצופים" ואחר-כך עבר לארגון ה"הגנה". בשנת 1944 התגייס לגדנ"ע הדתי ובתחילת שנת 1947 הועבר לפלוגה הדתית של החי"ש בתל-אביב. בפי חבריו נקרא בשם "דדה". דויד היה בן מסור להוריו והשתדל שלא להדאיגם לרגל פעולותיו ב"הגנה".
לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ התייצב לשירות מלא בחטיבת "גבעתי". הוא השתתף בקרבות בגבולות תל-אביב, באבו-כביר ובשכונת התקווה. תודות לעירנותו הצליחה פעולת חבלנים, שהוא היה בין המחפים עליה. ביום שהתפרצו הערבים לשכונת התקווה ושרפו את בתיה – נלחם כמקלען מסור ונלהב. בתקופה ההיא עבר קורס רגמים ומקלענים ובתפקיד זה נשלח לגוש עציון יחד עם יחידת נשק כבד. דויד נפל בליל ד' באייר תש"ח (13.5.1948) בכפר עציון בעמדת מכונת-ירייה שלא מש ממנה עד הרגע האחרון.
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.עוד על שירותו בצבא הבריטי:
אברהם (הרש) וינר (Veiner Abraham (Hers)), מספר אישי בריטי PAL/30275, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1941. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. – Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי – נהג. בהמשך הועבר ליחידה 462 Gen. Tpt. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. – Private).
הונצח ב- BROOKWOOD 1939-1945 MEMORIAL, בריטניה, בציון Panel 17. Column 2.