אברהם (אברהמיק) כהן ז"ל

בן רבקה ואורי, נולד ביום ח' בטבת תר"ץ (8.1.1930) בירושלים. בהיותו בן שלוש וחצי נתייתם מאביו. אברהם למד בבית-הספר הריאלי בחיפה וסיים את הגימנסיה העברית בירושלים. היה אוהב ספר ונמשך אחרי לימודי הטבע. משחר ילדותו גילה נטיה למוסיקה, ניגן יפה בכינור ומורהו ניבא לו שיהא כנר בעל-שם. עוד בימי לימודיו בגימנסיה הצטרף ל"הגנה", יצא להכשרת "הצופים" בדפנה והצטרף לפלמ"ח. "הפלמ"ח הוא המקום המתאים לי ביותר" – היה אומר בהתלהבות. וכאשר העמידוהו על הסכנות הכרוכות בשירות זה, שהוא יכול היה להימנע ממנו כבן-יחיד, לא נשמע לטענות ולא הסכים ליהנות מזכויותיו. כקלע מצטיין דרש בכל תוקף לצרפו ליחידה קרבית. "אין דרך אחרת" – אמר לאמו בהיפרדו ממנה בצאתו לשירות הפעיל בחטיבת "יפתח". בימי המצור על ירושלים הצליח להגיע לשם במטוס לימי חופשה ספורים, אך חרה לו מאוד כאשר התקשה לחזור ליחידתו שלחמה אותה עת בגליל. ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) השתתף בהתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע, שנערכה בליל 19-20 באפריל 1948. החבלנים פרצו את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר-הנפץ. תוך כדי כך התגלו והושלכו לעברם רימונים שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים וביניהם החבלנים, והמטען לא הופעל. עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב ניכרים שהוזעקו למקום ולכוח היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל, בחפותו במקלע על הנסיגה אחרי קרב אכזרי. לאחר כחודש נתגלתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בנבי-יושע.