אבנר (אביק) גָבּוּרִין ז"ל

נפל ביום כ"ג בתשרי תשל"ד 
19/10/1973

מידע כללי

מין
זכר
בן
21בנופלו
דרגה
שבט
הנהגה

אבנר (אביק), בן אסתר ובן-ציון מניצולי מחנות ההשמדה אושוויץ ודכאו, נולד ביום י"ח בשבט תשי"ב (14.2.1952) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "במעלה" ובבית-הספר התיכון על-שם הימלפרב, והתכונן ללמוד גיאוגרפיה וארכיאולוגיה באוניברסיטה. אבנר היה תלמיד מוכשר מאוד ולמד בכיתת תלמידים מחוננים. הוא הרבה לקרוא ספרים ומאמרים בתחומים שונים, אהב שירה וידע שירים רבים בעל-פה. כתלמיד נמנה עם חניכי תנועת הצופים בירושלים וברבות הימים היה למדריך ואחרי-כן למרכז בשבט "משואות". כאשר עלה עם חבריו לרמת מגשימים היה למרכז הגרעין. הוא היה חובב ספורט, חבר באגודת "אליצור", שחקן כדורסל נלהב, השתתף במירוצים שונים ותעודות רבות מעידות על הישגיו הטובים. תחביבים רבים היו לו לאבנר. היו לו אוספים של בולים, של מטבעות ושל סמלים. הוא בנה בגפרורים, שזר שרשראות בחוטים צבעוניים ורקע תבליטי נחושת, אהב לטייל בארץ לאורכה ולרוחבה, ובעיקר בירושלים העתיקה, והרבה לצלם ממראה עיניו, נופים ואתרי עתיקות. היה לו כשרון משחק והוא חיבר תסכיתים, ואף הופיע בקטעי משחק שונים ובקטעי נגינה במפוחית-פה לפני חבריו בבית-הספר ובתנועת הנוער. גם קול נעים וערב היה לו. בן שלוש-עשרה היה כשנתמנה על-ידי גבאי בית-הכנסת בטלביה לבעל-תוקע בימים הנוראים והמשיך בכך עד גיוסו לצבא. אבנר היה חברותי מאוד וחביב על כל מכריו, נוח לבריות, אוהב אדם, בעל אורך רוח וסבלנות, ותרן וסלחן, מתרחק מריב וממדון ושוקד על השכנת שלום בין ידידיו. מטבעו היה עליז, בעל חוש הומור ואוהב להתלוצץ ולהתבדח. גלוי-לב היה, ישר-דרך ובעל מצפון. והכל זוכרים אותו כאדם צנוע המתרחק מן הרברבנות וההתנשאות, אוהב את הפשטות ושמח בחלקו.

אבנר גויס לצה"ל בסוף יולי 1970 והתנדב לנח"ל המוצנח, במסגרת גרעין "איתן", שהתעתד לעלות לרמת-מגשימים. את תקופת הטירונות סיים כחניך מצטיין. לאחר הטירונות השתלם בקורס קשרים, בקורס צניחה, בקורס מ"כים חי"ר, שהיה בו חניך מצטיין, ובקורס קציני חי"ר. הוא היה חייל טוב וקצין מצוין. בחוות דעתם כתבו מפקדיו: "הוא בעל יכולת טובה, וממלא את תפקידו במסירות ובאחריות". פקודיו אהבוהו מאוד וצייתו לו, בלי שנאלץ לאכוף עליהם את סמכותו. כתב אחד מהם: "הוא היה לנו מחנך, מפקד, ידיד וחבר בלתי-נשכח". על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". לאחר שנסתיימה תקופת שירות החובה שלו התנדב לשרת בצבא הקבע. כחודשיים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים נשא לו את חברתו בטי לאישה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו. ורחש להם כבוד רב. כשפרצה המלחמה נשלח אבנר עם יחידתו לחזית בסיני. לאחר ימי קרב קשים בגזרה המרכזית, נפל אבנר בקרב ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בציר "מסכה" שמעבר לתעלת סואץ. בשעה שעשתה יחידתו הכנות אחרונות לקראת תנועה, נפתחה לפתע עליה אש עזה של קטיושות. את חלק מפקודיו הצליח אבנר ז"ל להסתיר באחד הבונקרים ובכך ניצלו ועד שחיפש לו ולקומץ חייליו מקום מסתור, פגע בהם פגז והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה, אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אבנר ז"ל היה מפקד, מנהיג ומחנך למופת, שהאמין ואף יישם כל אותם ערכים של דוגמא אישית, דבקות במשימה ומסירות לחייליו. טוב היה לראותו בכך בתקופה של הסתאבות וירידת חינם של ערכים אלה".

משפחתו ושבט הצופים "משואות" הוציאו לאור ספר לזכרו, ובו דברים על דמותו, דברים מפרי עטו, דברי זיכרונות, מכתבים ותצלומים; משפחתו הקימה לזכרו את "קרן אבנר" לגמילות חסדים; שבט הצופים "משואות" קבע לזכרו לוח זיכרון.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.