ענבר, בתם של אורנה ועודד שגב, נולדה ביום כ"ג בניסן תשנ"א (07.04.1991). ילדה שנייה
במשפחה, אחות למור ולדור.
גדלה באריאל והתחנכה במוסדות חינוך ביישוב. כבר מגיל צעיר הייתה מוקפת בחברים וחברות שביקשו את חברתה וקרבתה, בזכות האהבה, החום, הצחוק והאור שהיא הרעיפה על כל אחד.
ענבר גדלה, התפתחה, התעצמה ורכשה מיומנויות מנהיגותיות בתנועת הנוער "הצופים".
לפני גיוסה לצבא התנדבה בשנת שירות במסגרת הגרעין אליו השתייכה. היא בחרה לאמץ, ללמוד, לחקור ולסייע לקהילה האתיופית בעיר נתניה. היא הוקסמה מאוד מהמורשת האתיופית, מסיפורי העולים, מתרבותם, ממנהגיהם וממאכליהם המיוחדים. בעקבות שנה זו, לאחר שסיימה את שירותה הצבאי בחרה לטייל באתיופיה, ליהנות מנופיה הקסומים וללמוד עוד על יהדות המדינה.
אחרי שנת השירות התגייסה, אהבה את תקופת שירותה ומילאה את תפקידה בצבא בהצלחה רבה.
ענבר הייתה בעלת שני תארים בחינוך גופני. למדה במכללה האקדמית – וינגייט והייתה מצטיינת דיקן, בוגרת מגמת טיפוח ויציבה. עבדה כמורה לחינוך גופני בתיכון מוזות, תיכון לאומנויות ביפו, כמאמנת קרוספיט – אימון פונקציונלי, פילטיס וריצה, כמדריכת כושר אישית ושיעורי סטודיו, כמדריכת שחייה לתינוקות ולילדים, כמעסה רפואית וכמאמנת לאימהות לאחר לידה. אשת מקצוע משכמה ומעלה, הייתה מודל השראה והערצה לכל מכריה, תלמידיה ומתאמניה.
ב-2019, במקביל ללימודים, החלה לעבוד במכון הכושר "קרוספיט פלורנטין" בתל אביב. שם הכירה את יערי ויגדר שהגיע להתאמן וכבר מהרגע הראשון הוקסמה ממנו. בין השניים נרקם קשר יפה של זוגיות ואהבה. הם נהגו להתאמן יחד וה"קרוספיט" הפך לביתם השני.
כעבור עשרה חודשים של זוגיות עברו ענבר ויערי לגור יחד ביפו, ואימצו את הכלבה כּפרה.
ב- 2022 הציע לה יערי נישואין ובמרץ 2023 התחתנו בני הזוג בחתונה מיוחדת וקסומה על חוף הים.
ב-7 באוקטובר 2023, כשהחלה המלחמה אחרי התקפת החמאס מרצועת עזה על ישראל, גויס יערי לצבא ונלחם במשך תקופה ארוכה. ענבר הייתה בחודש השביעי להריונה, ולמרות הקושי שבהיעדרו המשיכה להתאמן במרץ והכינה את הבית לקראת התינוק.
בדצמבר 2023 נולד בנם – ארי. ענבר הייתה אימא טוטלית שטיפלה בו במסירות, ולכל מקום יצאה איתו כשהוא צמוד אליה, במנשא. היא אהבה בגדים בהדפס מנומר וקנתה עבורו מנשא מנומר. בעלה יערי סיפר: "ארי תמיד היה במקום הראשון אצלה, אין פה שאלה בכלל. ענבר הייתה אימא לביאה, היא עשתה את הכול בצורה הכי מדהימה ואותנטית שיש, בתוך הזוגיות המדהימה שלנו".
כשהיה ארי בן חמישה חודשים נסעו שלושתם לטיול של חודש וחצי במזרח הרחוק. משפחה קטנה ומאושרת.
"ענברי שלנו הייתה אישה יפה מבפנים ויפה מבחוץ", כתבו אוהביה, "היא התנגדה ללשון הרע. הייתה בעלת נפש רגישה, אכפתית ומלאת חמלה לכל מי שפגשה בדרכה, הן אנשים והן בעלי חיים". ענבר ידעה להסתכל לתוך נפש האדם, לזהות את המצוקות, הקשיים והצרכים שלו ולהושיט לו יד ועזרה באותו רגע. קיבלה כל אדם באשר הוא, ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר, מעמד או מראה חיצוני. היא הייתה כולה מלאת אור, נתינה ואהבת חינם.
ענבר האמינה ברעיון ובמשפט: "נפש בריאה בגוף בריא". היא בחרה לחיות כך, ואף סחפה אנשים רבים לחיות כמותה. הקדישה את חייה להעלאת המודעות לאורח חיים בריא ופעיל. השפיעה, העצימה וחיזקה המון אנשים שעשו בזכותה ובהשראתה שינוי באורח חייהם.
ענבר הייתה ספורטאית בדם ומאמנת על. היא ידעה לאזן בין תפקידה כרעיה וכאימא מסורה לבין היותה מאמנת מקצועית ותומכת לכל מתאמניה ותלמידיה, שאהבו והעריצו אותה. כולם חיכו לאימונים שלה, היא הייתה סמל לכוח נשי מתפרץ, שלא ויתרה באימונים לא לעצמה ולא למתאמנים. היא הייתה מנטורית אמיתית, תיארו כל מכריה.
ענבר הייתה בחורה של חופש, האמינה בשלום ובסובלנות לאחר, אהבה את החיים, אהבה לצלול ולגלוש בים, ידעה ליהנות מכל רגע שהיקום העניק לה ולהוקיר לעולם על הטוב. אהבה לטייל בארץ ובעולם, להכיר אנשים ומקומות חדשים.
ענבר זכתה להיות נשואה רק שנה וחצי, מתוכה תשעה חודשים היא נשאה את ארי ברחמה ותשעה חודשים היא נשאה אותו במנשא, עוטפת אותו בחום ואהבה.
ביום 1 באוקטובר 2024 , ערב לפני ראש השנה תשפ"ה, יצאה ענבר עם ארי בן התשעה חודשים במנשא, ועם הכלבה כפרה, אל הווטרינר. המלחמה עדיין התנהלה בדרום בצפון, ובאותו ערב דווח בחדשות על איום מאיראן והייתה סכנה של שיגור טילים לישראל. ענבר שנהגה ללכת ברגל לכל מקום, החליטה, בשל הנסיבות, לנסוע ברכבת הקלה – מרחק של שתי תחנות. לאחר שסיימה אצל הווטרינר בסביבות השעה 18:30 עלתה על הרכבת בדרכה הביתה ועמדה בסמוך לפתח הקרון.
הרכבת הגיעה לשדרות ירושלים ביפו ונעצרה בתחנת "ארליך". כשהדלתות נפתחו שני מחבלים חמושים נכנסו אל הקרון וירו צרורות לעבר הנוסעים, בהם ענבר. באינסטינקט אימהי מטורף, כמו אימא לביאה, ענבר, בנשמת אפה האחרונה, גוננה על ארי בגופה וכך הצילה את חייו.
רחל, נוסעת מהרכבת, שחררה את ארי שנותר ללא פגע, חילצה אותו מהמנשא והרגיעה אותו עד שהגיעו לשם כוחות הביטחון. לאחר מכן הוא פונה לבית חולים והגיע לידיים הבטוחות של אביו, יערי.
גם כלבתם של בני הזוג נפצעה בפיגוע.
בשל מעצור בנשק ירדו המחבלים מהרכבת, והמשיכו במסע ההרג. הם ירו בשדרות ירושלים לעבר עוברי אורח. שבעה אזרחים נרצחו בפיגוע באותו הערב, ו-15 נפצעו.
ענבר שגב ויגדר נרצחה על ידי מחבלים בפיגוע טרור ביפו אור לכ"ט באלול תשפ"ד (01.10.2024), והיא בת שלושים ושלוש. הובאה למנוחות בבית העלמין באשקלון – גבעת ציון.
הותירה אחריה את יערי בעלה האוהב, שמגדל לבדו את ארי ולמרות הקושי, האבל והכאב הרב דואג שלארי יהיו חיים מלאים, חיים שלווים, בטוחים, אוהבים ומאושרים, כפי שענבר האמינה ורצתה. הותירה הורים ואחים, משפחה כואבת והרוסה, חברים ומכרים שמתקשים להשלים עם הטרגדיה הקשה.
על מצבתה כתבו אוהביה מילות שיר: "אמא הייתי, אם ערבה, וחיי נהדפו בן רגע. אך אתה ילדי, עוד תכאב בברכה, חיים שלמים ללא פגע".
בעלה יערי סיפר: "ענבר הייתה קרן שמש לכל מי שהכיר אותה. הייתה מלאה בטוב לב, מלאה בסובלנות, מלאה בנתינה, הייתה האישה המושלמת והאימא המושלמת לארי במשך תשעה חודשים… ארי עטוף מכל עבר. זו משימת החיים החדשה שלי – לדאוג שלא יחסר לו שום דבר. חום, אהבה, טיפולים מהשורה הראשונה והחינוך שענבר רצתה שהוא יקבל… אני בטוח שעד הרגע האחרון היא הייתה גיבורה ששמרה על ארי. עם כל האירוע העצוב הזה, יש פה נס. שארי היה עליה ויצא ללא שריטה. זה הנס שלנו".
שדרנית הרדיו הדר מרקס הקדישה תוכנית לזכרה והקריאה את מה שכתבה רעות, חברת הילדות של ענבר: ״ענברי את היית קרן שמש בעולם שנצבע בשחור בשנה האחרונה. את תמיד רצית להפיץ את הטוב שיש בך, תמיד רצית לעזור לכולם ולעורר השראה באנשים. התמונות שלך מתרוצצות בכל מקום ברשתות וזה מראה כמה נגעת לאנשים בלב, כמה אהבה באמת הצלחת להפיץ סביבך וכמה השראה עוררת באנשים… ענברי שלי, את היית קרן שמש בעולם שנצבע בשחור, ובלכתך, נותרנו עם השחור ועם הידיעה שעכשיו האחריות היא שלנו. אנחנו צריכים להפיץ את האור שלך, למלא את המשפחה שנותרה מאחור, ואת העולם שכל כך רצית שיהיה טוב יותר, לפחות כמוך.
ענבר מאוד אהבה מנומר, אפילו המנשא היה מנומר. ענבר שלי הייתה הכי פנתרה, הכי יפה, החברה שהכרתי כל ימי חיי".
משפיענית הרשת מעין שטרודל יצרה קמפיין שבו כ-6,000 נשים וגברים הצטלמו עם התינוקות שלהם במנשא, לזכרה של ענבר. "מאז שארי נולד הוא במנשא. ענבר הייתה מאוד שמחה לראות את הקמפיין הזה. היא הייתה רוצה שהוא יחזק את הקשר בין אימהות לתינוק שלהן", סיפר בעלה יערי.
בין התאריכים 8-6 באוקטובר 2024 , לקראת תום ה"שבעה", התקיים האירוע "זוכרים את ענבר" בחלל היפואי "עדנה".
כתבו בני המשפחה: "למרות שענבר נחטפה מאיתנו באופן טרגי בגיל כה צעיר, 33 שנים, היא חייתה חיים מלאי משמעות ותוכן. היא הייתה אישה מעוררת השראה, סטייליסטית, פאשניסטית, שהאמינה בקיימות במטרה לצמצם את הפגיעה בכדור הארץ ובכוח הקהילה, שהפיצה בכל עת אהבה, שמחה, אור, יופי, חסד ונתינה ועשתה זאת בצניעות, ללא רצון לקבל כל פרסום או תמורה.
אנא – תהיו קצת ענבר… תעשו כל יום קצת טוב לעצמכם ולאחרים בעולם… הפיצו את האור ואת הסיפור של ענבר, למען נוריש לדורות הבאים עתיד טוב ויפה יותר.
יהי זכרה ברוך".