בן קלאודיה וינקו, נולד ביום ז' בחשוון תשכ"ג (4.11.1962) ברומניה. ביולי 1972 עלתה משפחתו לארץ והשתקעה באשדוד, ובה למד עופר בבית-הספר היסודי "הראל" ובתיכון מקיף ג'. לאחר מכן, הוא עבר ללמוד בבית-הספר "רון" ברחובות. עופר היה חבר בתנועת "הצופים". הוא הצטיין בענפי ספורט שונים, והשתייך ל"הפועל" אשדוד. בשל קומתו התמירה הצטיין עופר במשחק הכדורסל, השתתף בתחרויות על אליפות בתי-הספר התיכוניים בכדורסל ובאתלטיקה וזכה בתעודות על הישגיו. הוא היה מועמד לנבחרת הנוער בכדורסל, אבל העדיף את השירות ביחידת-שדה של צה"ל.
אחד מתחביביו היה קריאה בספרים על תולדות עם ישראל, ואלה השפיעו עליו. הוא ראה את עתידו בחיים בקיבוץ, ושאף להצטרף לגרעין נח"ל. ואמנם, לקראת גיוסו לצה"ל הצטרף עופר לגרעין נח"ל "חריש", שיעדו היה קיבוץ מענית, באיזור חדרה. ארבעה חודשים הוא עבד בקיבוץ במסגרת של"ת.
בספטמבר 1981 התגייס עופר לצה"ל ושירת בנח"ל מוצנח. הוא עבר אימוני טירונות וקורס נהגים.
בראשית יוני 1982 שהה עופר בחופשה בביתו, כאשר הוזעק ליחידתו. פרצה מלחמת שלום הגליל. עופר לחם עם יחידתו בלבנון, והתקדם לעבר העיירה רשאדיה. ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), ביום השלישי של המלחמה, נערכה יחידתו לפעולת טיהור במחנה הפליטים בראשדיה. פגז של האויב פגע במחלקתו, ועופר נפצע פצעי מוות. בן 19 שנים הוא היה במותו.
הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשדוד. עופר השאיר אחריו הורים ואח.
על-שמו הותקנה מנורה בבית-כנסת באשדוד.
ראש הממשלה מנחם בגין כתב עליו למשפחתו: "בנכם עופר שירת את עמו בנאמנות ובמסירות-נפש. הוא יצא על-פי צו האומה להגן על שלום הגליל ותושביו, על ביטחון ישראל ואזרחיה… בנכם הוא גיבור וקדוש והעם כולו, בכל הדורות, יזכרהו באהבה רבה".
שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו: "עופר התנדב ליחידת-שדה. הוא היה ספורטאי מעולה, בעל יחסים טובים עם הסובבים אותו ופעיל בחברה". מפקד יחידתו סיפר עליו: "הוא היה חיל למופת, אהוד ואהוב על חבריו".