בן חיריה ואברהם, נולד ביום ב' בחשוון תשכ"א (23.10.1960) ברחובות. יוסי למד בבית-הספר היסודי "סמילנסקי" שבעיר. אחרי-כן, הוא למד בחטיבת הביניים של בית-הספר התיכון על-שם עמוס דה-שליט, והשלים את לימודיו במגמה הריאלית-ביולוגית של הפנימייה הצבאית בחיפה. יוסי היה ילד כשרוני ותלמיד מוצלח מאוד. מילדותו הוא אהב ללמוד ולהעשיר את ידיעותיו, ולכן היה מוכן גם להשקיע זמן ומאמצים בלימודים. מאמציו נשאו פרי, שכן הוא זכה למילגות על הצטיינותו ויותר מכך, זכה להערכה ולחיבה מצד מורים וחברים כאחד. מטבעו היה יוסי נער רציני ואחראי, בעל משמעת עצמית חזקה, שהציב לעצמו דרישות גבוהות.
בזמנו הפנוי הרבה יוסי לקרוא ספרים, ולסדר את האוסף של בולי ישראל שצבר. בנוסף לכך הוא עסק בספורט, אך מרבית זמנו בילה בקן של "הצופים" עם חבריו.
יוסי היה קשור מאוד להוריו, ומאחר שידע כי מצבם הכלכלי אינו קל דאג להפיק את המירב מכל מה שקנו בשבילו. גם עם אחיו ואחיותיו הוא פיתח יחסים חבריים מאוד, והיה משתף אותם בחוויותיו ומשתדל לסייע בידם ככל יכולתו.
אחרי שסיים את לימודיו בחטיבת הביניים ברחובות, ביקש יוסי מהוריו להתיר לו ללמוד בפנימייה הצבאית, ולבסוף הצליח לשכנעם. ארבע שנים הוא עשה בפנימייה – שנים אלו חישלו וביגרו אותו. הוא השתלם בקורסים שונים (צניחה, צליפה וכדומה), הכיר את פעילותם של כל החילות בצה"ל, ומבחינה אנושית הייתה לו ההתנסות של חיים בצוותא עם שותפים, בונה ומפתחת. הוא קשר ידידות בנקל, ואכן היו לו כמה חברים קרובים מאוד בפנימייה, ואחד מהם אף הגדיר עצמו כאח ליוסי.
בתום לימודיו, הוא נסע לטיול לאירופה. במשך חודשיים ומחצה ביקר יוסי באנגליה, בגרמניה באיטליה ובעוד ארצות והרבה לשלוח מכתבים ולספר לבני משפחתו על המוסיאונים שביקר בהם ועל הערים המעניינות שראה.
יוסף גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1978, ולאחר שהתנדב לקורס חובלים, הוצב בחיל-הים. הוא עשה שנה אחת במסגרת זו, עד שנאלץ לעזוב והוצב בחיל-התותחנים. לאחר שהשתלם בקורס תותחני תומ"ת, הוצב יוסי בגדוד תותחנים.
ביום ח' בתמוז תש"ם (21.6.1980) נפל יוסף בעת שירותו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. הוא השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים.
משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת, שבשכונת מגוריה ברחובות.