בן אסתר וחיים. נולד ביום ג' בטבת תשכ"ז (16.12.1966) ברמלה. למד בבית-הספר היסודי 'אחווה' ברמלה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי 'רמלה-לוד' במגמה הביולוגית. שמוליק היה חבר בתנועת הצופים מגיל עשר וברבות הימים הדריך חניכים.
בנובמבר 1984 גויס לצה"ל והתנדב לפלוגת הסיור של חיל-הצנחנים. לאחר שעבר קורס צניחה וסיים מסלול לוחם, נשלח לקורס קציני חי"ר. הוא סיים את קורס הקצינים כחניך מצטיין וחזר ליחידתו בתפקיד מפקד צוות סמלים. להערכת מפקדו, ביצע שמוליק את תפקידו היטב ובאופן מחושב והקדיש תשומת-לב מיוחדת לפקודיו.
ביום כ"ה באב תשמ"ז (20.8.1987) באזור עין-יהב, נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ברמלה. השאיר אחריו הורים, אח – אבי ואחות – שירלי. הוא הועלה לדרגת סגן לאחר נפילתו.
במכתב תנחומים למשפחה כתבו חבריו: "הוא הותיר חום של מדבר שנבע מעיניו,/ השאיר עוז ועוצמה של סלעים, שהיו בין ידיו./ הניח ביישנות ומבוכה של אזוב שעטו על דמותו./ שם בינינו ענווה וביטחון שהיו מנת חלקו". ועוד כתבו: "שנים שעברו בינתיים הטביעו בך חותם של שלמות, עם הצחוק החכם, העיניים שכה תעמקנה לראות, הקריצה השובבת, ומ'לחרוש' את מדבריות הארץ, למדת בוודאי את שלוותך ואת אותן שתיקות". יחידתו הוציאה לאור ספר לזכר חלליה ובו דברים על דמותו. חבריו הקימו גלעד במקום נפילתו ועליו כתוב: "אילמים מול הנוף שנשק אותך לעד. יתומים. כאן נפל שמוליק לוי ז"ל, חבר, לוחם ומפקד".