בן שלמה ורחל. נולד ביום ח' במרחשון תרצ"ו (5.11.1935) ברמת-גן.
כבר מילדות, גילה כושר מנהיגות. כנער השתתף בקורסים שונים בתנועת "הצופים", ב"מכבי" וב"גדנ"ע": קורס צלפים, קורס סיירים וקורס מ"כים- אותם סיים בהצטיינות ואף הדריך בהם.
בשיעורי התעמלות וגדנ"ע, התבלט חיים במיוחד ואף היה מפקד התלמידים בבית הספר "אהל שם" שם למד עד כיתה י"א. השתתף באליפות בתי הספר באתלטיקה קלה וזכה במקומות הראשונים בתחרויות השונות והביא מדליות זהב וגאווה לבית הספר. הוא היה אלוף הנוער בריצות קצרות לגילאים 14-16 וכן, היה אלוף הארץ בריצת 400 מ' לשנת 1953. במכביה הרביעית זכה במדלית זהב בריצת 300 מ' לנערים ובמקום השלישי בריצת 400 מ' לגברים.
בנוסף לאהבתו לספורט, אהב לצייר וכן לרקוד ריקודי עם.
משהתגייס לצה"ל במאי 1954, היה ברור לו כי רוצה להשתייך לצנחנים. הוא היה שבוי לסיפורי הגבורה של יחידה 101 המיתולוגית שאליה שאף להתקבל, אך היא פורקה כשהתגייס. הוא השקיע את כל כולו להיות צנחן מצטיין וכשיצא לקורס קצינים השקיע רבות על מנת להיות קצין טוב ואכן היה אהוב מאד על פקודיו.
חיים השתתף בכל פעולות התגמול על המשטרות בימים שלפני מבצע קדש. במבצע חוסאן הוא נפצע ונבצר ממנו להשתתף בפעולת קלקיליה שהדי הפיצוצים ממנה הגיעו עד רמת גן. אז גמלה בליבו ההחלטה לחזור לבסיס. מילותיו האחרונות כשעזב את הבית היו: "אינני יכול להתפנק בבית כשחבריי נלחמים". למרות שעדיין צלע קשות ובקושי הצליח לכפף את רגלו הפצועה, הצליח לשכנע את מפקדיו שהוא כשיר לפעולה ויצא לצניחה הקרבית והקרב האחרון- קרב המיתלה, ממנו לא חזר.
סגן חיים מצליח נפל בקרב במעבר-המיתלה במערכת-סיני ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956), חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-21. הוא הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957).
אחרי נפלו ציין אותו לשבח הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין, על גילוי מנהיגות בקרב ואומץ-לב למופת. שש עשרה שנים לאחר נופלו, הוענק לו עיטור העוז מהרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר על השתתפותו בקרב.
בבית-הספר "אוהל-שם" נערכו תחרויות אתלטיקה לזכרו והוענק גביע למנצחים. בנוסף, נערך טורניר כדור סל לזכרו ב"מכבי" רמת גן.
זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".