בן שרה ושבתאי, נולד ביום ט' בטבת תשכ"ח (1.1.1958) בפתח-תקוה. בן שני היה גיל במשפחתו. כשרונותיו נתגלו עוד בהיותו בגן הילדים, ולכן הקדים להיכנס לבית-הספר. הוא למד בבית-הספר היסודי "פיק"א" ובבית-הספר התיכון להנדסאים ברמת-אביב, שבתל-אביב. גיל הצטרף בבית-הספר לתנועת הצופים, ובמשך הזמן נתמנה מדריך שבטי צופים באור-יהודה, בפתח-תקוה, ברמת-אפעל וברמת השרון. הוא היה בין מקימי שבט צופים בשכונת שערייה, שליד פתח-תקוה. אחר-כך עזר גיל לחבריו בגרעין "רעים" של "הצופים", ששם לו למטרה לשרת בהתנדבות בעיירות פיתוח. הגרעין שירת במצפה-רמון.
הוא אהב לטייל בארץ. לא היה שביל, לא היה נחל או מערה שכף רגלו לא דרכה בהם. גם את חניכיו בשבטי הצופים חינך גיל לאהבת הארץ. תחביבו היה טיולים במדבר יהודה, שהיטיב להכירו. הוא עזר בחפירות ארכיאולוגיות ברמת הגולן. גיל אהב מתימטיקה ופיסיקה, והתמסר לצפרות ולמדעי הטבע.
בכיתה ג' של בית-הספר היסודי זכה גיל בפרס ראשון בבולאות. הוא אהב לעבוד ולהשתכר. בגיל צעיר עבד גיל בהובלת פרחים, ובתמורה שקיבל קנה מתנות לבני משפחתו באירועים מיוחדים.
ביולי 1978 הוא התגייס לצה"ל, ושירת כהנדסאי בחיל-האוויר. גיל עבר קורס מכין בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר, שנמשך תשעה חודשים. הוא סיים את הקורס כחניך מצטיין. אחרי כן עבר לקורס טיס, שנמשך גם הוא כתשעה חודשים, אולם העדיף לעבור ליחידת תחזוקת מחשבים בחיל-האוויר. גיל למד תכנות מחשבים, ועזר בהתנדבות ליחידה אחרת באותו מקצוע. באותו זמן הוא נרשם ללימודים באוניברסיטה הפתוחה בתל-אביב, הצטיין בלימודיו וזכה להערכה. עם כל עומס עבודתו בצה"ל ובלימודים, לא חדל גיל מתחביבו והמשיך לטייל בארץ בחופשותיו. הוא גם הספיק לסייע לחבריו ולחניכיו בלימודיהם. הוא עצמו עבר כמה קורסים, עלה לדרגת רב"ט, וביוני 1979 עלה לדרגת סמל.
בנובמבר 1980 עמד גיל להתקבל ללימודי הנדסה לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, אחרי שקיבל אישור לכך מן הממונים עליו בצה"ל.
בספטמבר 1980 הוא יצא לחופשה קצרה, וניצלה לביקור במצפה-רמון. ביום כ"ו באלול תש"ם (7.9.1980) עמד גיל לחזור לבסיסו. הוא יצא עם שחר ממצפה רמון בג'יפ אזרחי, ובדרך, בכביש משאבי-שדה-קציעות התנגש הג'יפ במשאית אזרחית. בתאונה נהרג גיל. בן 22 שנים הוא היה במותו.
מפקד יחידתו כתב עליו להוריו: "גיל שירת ביחידתי במשך 16 חודש בתפקידים שונים, כטכנאי, כאחראי-משמרת ולתקופה קצרה גם כממלא-מקום מפקד המחלקה. בכל התפקידים שמילא הוא גילה אחריות, מסירות ודבקות במשימה. הוא היה בעל-ידע רב במקצועו, טכנאי ברמה מעולה. היה חבר ורע לעובדים במחיצתו, היה חביב על הכול, בחיוכו ובפיקחותו השרה אוירה חיובית על סביבתו".
גיל הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים.
שתי חוברות הופיעו לזכרו, על-ידי חבריו בתנועת "הצופים" ועל-ידי משפחתו.