נולדה ב-17.11.2000 בירושלים.
נהרגה ב-26.4.2018 בנחל צפית בשיטפון שלעולם ועד ייקרא: "אסון מכינת בני-ציון בנחל צפית".
מעין נולדה בסתיו 2000 בירושלים לדורית ואלי ברהום, ולה אחות יחידה מצד אביה בשם אורית , כשהייתה אורית בת 6 קיבלה במתנה אחות קטנה. לאמא דורית (שזו אני) הייתה מעין בת יחידה לאורך חייה הקצרים מידי 17 שנים ו-5 חודשים, הספיקה המון …כמובן במבט לאחור!. מגיל שנתיים ובמשך כארבע עשרה שנים היא רקדה, גם על במות מקצועיות , ורק כאשר הלו"ז שלה היה עמוס בעשייה חברתית ובלימודים פרשה.
מעין גדלה בשכונת גבעת -משואה בירושלים, למדה בבית-ספר היסודי "היובל" ועברה עם חבריה וחברותיה דרך חטיבת הביניים "אורט מינקוף", לתיכון "בויאר" (מחזור נ"א). תיכון שמתמקד במצוינות אקדמית ובעיקר במצוינות חברתית ועשייה למען הקהילה. מעין בחרה להגביר לימודיה בספרות אנגלית ובתיאטרון. במקצועות אלו צמחה ופרחה וכתבה שירים, סיפורים ומחזה בעברית ובאנגלית.
מעין גדלה בשבט "היובל" של הצופים בירושלים ,בגדוד "ערבה". במהלך השנים עברה את המסלול: מחניכה למדריכה ומרכזת. הגדוד והשבט כולו היוו עבורה לגמרי משפחה ובית נוסף. ערכי תנועת הצופים ליוו אותה עוד מהיותה ילדונת קטנה, כבר אז התנדבה במתנ"ס וארגנה פעילויות לקהילות חלשות, "לאנשים השקופים". כשהייתה בת שבע בלבד תלתה על דלת חדרה שלט ובו ציטטה את פו הדוב במשפט: "יש אנשים שאכפת להם יותר מדי…אני חושב שזה נקרא אהבה" מעין מאד אהבה טבע וטיולים ומעיין "עין-לבן" שבמורדות משואה, היה מקום קסום בעיניה. שם, בראש ההר במקום הצופה לבריכות עין- לבן הקימו חבריה מצפה לזכרה. בצה"ל היה לה ברור שתשרת כחיילת קרבית וכמובן שכיוונה לפיקוד ולקצונה. את שירותה הצבאי ביקשה לדחות בשנה על מנת לתרום שנה לחברה הישראלית.
בתאריך 26.4.2018, בדיוק כחודשיים לפני תום לימודיה ובחינות הבגרות יצאה עם המכינה לטיול גיבוש בערבה. באותו השבוע בכל הארץ היה אירוע אקלימי חריג וסוער ולמרות כל ההתראות והאזהרות מנהלי המכינה הפושעים הוציאו אותם לטיול לנחל צפית ולנחל תמר.
שם… בשיטפון עצום ונורא: באסון מכינת "בני-ציון" נהרגה מעין עם עוד שמונה נערות ונער.
שם נגדעו חייה הקצרים.
שם השתנו גם חיינו לבלי היכר.
נכתב על ידי דורית ברהום, אמה של מעיין ז"ל.
תגובה אחת
מעין את אולי לא איתנו יותר אבל תמיד תישארי הילדה המיוחדת שעוזרת לכולם ודואגת לכולם בלי יוצא מן הכלל את כמו שמש תמיד אפשר לראות את האור שבתוך הלב שלך ואם זה בא על ידי ביטוי אהבת חינם או האכפתיות שלך כלפי השבט וכולם יש לך מבט יפה וחיוך מושלם בטח את יושבת למעלה בגן עדן ורואה אותנו או בפינה היפה שלך בבית הספר שלמדת בו או במקום שכל כך אהבת החדר שעשינו בשבילך הוא הדבר היחיד שאני רוצה שתראי אני כותבת עלייך בדמעות הלווי שהאית פה איתנו והמישפט שכל כך אהבת מפו הדוב לפעמים יש אנשים שאכפת להם יותר מדי אני חושב שקוראים לזה אהבה