בן מיכל ומשה, נולד ביום ה' בתמוז תשי"ט (10.7.1959) בקיבוץ נוה-אור, שבעמק הירדן. עודד היה בין הילדים הראשונים שנולדו בקיבוץ, בריא, עליז, ואוהב טבע. בהיות עודד בן שלוש שנים עזבו הוריו את המשק ועברו לגבעתיים, וממנה לבאר-שבע. הוא התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי "נתיבות" בבאר-שבע, ולמד בו ארבע שנים, עד שהוריו עברו לאשקלון. עודד המשיך ללמוד בבית-הספר היסודי "בית יחזקאל" באשקלון. את לימודיו התיכוניים עשה עודד בבית-הספר המקצועי התיכון "אורט", במגמת אלקטרוניקה.
מגיל צעיר, הוא היה פעיל בשבט "הצופים" באשקלון. הוא הצטיין בלימודיו, ותמיד היה מוקף בחברים רבים, שהעריצו אותו. לקראת סיום לימודיו בבית-הספר התיכון, הצטרף עודד, יחד עם קבוצה מחבריו, לגרעין נח"ל, שמטרתו הייתה להקים קיבוץ ברמת הגולן. הוא היה חבר מזכירות הגרעין והרוח החיה בו. הוא גם עסק בהדרכת גרעין ב', שעמד להשלים את חבורת מייסדי הקיבוץ.
בינואר 1978 התגייס עודד לצה"ל, ושירת ביחידה לוחמת. קציני המיון המליצו עליו שישרת כטייס בחיל-האוויר, אבל עודד העדיף את השירות בנח"ל. הוא עבר אימוני טירונות, סיים קורס נהגי נגמ"ש וקורס מ"כים, ובאפריל 1979 עלה לדרגת רב"ט. באוגוסט 1980 עלה עודד לדרגת סמל. גם בעת שירותו בחי"ר, הוא נהג לבלות את חופשותיו עם חבריו בגרעין בקיבוץ אורטל, שברמת הגולן. הקשר שלו עם הגרעין היה איתן. הוא המשיך להדריך ולגייס צעירים נוספים לגרעין.
ביום י"ז בטבת תשמ"א (23.12.1980), בהיותו עם חבריו בקיבוץ, יצא במכונית הקיבוץ לאסוף קבוצת צעירים שעמדה להגיע לקיבוץ. בדרך, סמוך לאורטל, התהפכה המכונית ועודד נפצע פצעי מוות.
הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשקלון. בן 21 שנים הוא היה במותו. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. חבריו בגרעין הנח"ל הוציאו לאור חוברת לזכרו, וסיפרו בה על חייו ועל אישיותו של עודד.
עודד מונצח באנדרטה לזכר נופלי גדוד 906 במחנה משואה (בסיס צבא).