אבינועם (נועם) שני קירשנבוים ז"ל

בן אריה וחיה שני (קירשנבוים). נולד ביום ג' באב תש"ג (4.8.1943) ברעננה. כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בכיתות היסודיות בבית- ספר על שם "רמז" ובבית-הספר "ליאו בק" בחיפה. הראה פעילות רבה בחיים של בני-כיתתו ובלימודיו עשה חיל אף כי לא נמנע ממעשי-משובה-וקונדסות. מגיל צעיר הראה כשרון למוסיקה ומפני כשרונותיו בשטח זה היה מנגן בכינור, בגיטרה ובמפוחית- פה. כשבע שנים מחייו הקדיש למוסיקה בלימודיו בקונסרבטוריון. ידיד מסור וטוב היה ומימיו לא היה נוהג להלשין על חבר אף-על- פי שידע כי הוא אשם במעשהו. בימי לימודיו בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה (בסמ"ת) לא נטש את המוסיקה והיה נגן קבוע בתזמורת הגדנ"ע. כן היה מקדיש לא מעט מזמנו לפעילות בתנועת "הצופים". בספטמבר 1961 הגיע אבינועם לגיל-הגיוס, התנדב לנח"ל וכן הגיע לקבוצת מגל. סוג-בריאות נמוך נקבע לו – וללא הצדקה, לדעתו – ועל זכותו לעבור קורס-צניחה נלחם בכל כוחותיו עד שלאחרונה זכה במלחמתו זו. במשק מגל ראה את מעשי תוקפנותן של השכנים הערביים, אך על כל אלה לא הרגיש כל שנאה כלפיהם. כמנהגו כל ימיו המשיך בנגינה ובשעה שלא עסק בכך היה שולח ידו לכתיבה על נושאים שונים ונפשו מצאה לה ביטוי גם בדברי-שיר-וחרוז; ביחוד כתב שירי-מולדת – ואף השתפך בנושא השואה, שלא היה קרוב אליו כיליד-הארץ. הוא גם נמשך אחרי הקורס לאמנות בבית-הספר לפעילי ההסתדרות ואף בצילום עסק. אחרי שחרורו מן הצבא היה יוצא למילואים מדי פעם וגם בימים לפני מלחמת ששת הימים היה כן. אבינועם יצא מירושלים הבירה כשהוא משמש מפקד-כיתה על גבעת התחמושת ובשעה שזו הסתערה על היעד שימש מפקד-פלוגה ונפל תוך גילוי אומץ-לב ותושייה; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר לזכרו בשם "נועם" הוציאה משפחתו לזכרו. בספר ב"דרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר נופלי האיחוד במערכה, הובאו דברים אליו ומשלו. גם בספר "מאריות גברו", של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. ב"ירושלים של צנחנים" הועלה זכרו. מעזבונו הובא בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל הוא "גוילי אש", כרך ד'.