בן נורית ויצחק. נולד ביום ט' בתמוז תשכ"ז (27.6.1966) בקיבוץ נחשולים, בן בכור להוריו. גדל והתחנך בבית-הספר היסודי בקיבוץ והמשיך בלימודיו התיכוניים בבית-הספר 'חוף הכרמל' במעגן מיכאל. היה סקרן, שוחר דעת ובעל כשרונות מרובים, שזכו להכרה ולטיפוח בבית-הספר התיכון בעל המגמות החדשניות. הוא הקסים את כל הסובבים אותו, מורים וחברים, בשובבות ובחן ותפיסתו המהירה היתה לשם דבר.
עמית הצטין בלימודי המחשב והכין עבודת גמר בנושא. לצד אהבתו ללימודים והצטיינותו בהם, עסק בפעילות ספורטיבית באופן שיטתי ולאורך שנים, תחילה בשחייה ולאחר-מכן בכדורסל והיה חבר בקבוצת הנוער והבוגרים המקומית. היה בעל כשרונות מוזיקליים, אהב לנגן ושלט יפה בנגינה בגיטרה קלאסית ובגיטרה חשמלית וכן בקונטרבס. תוך כדי התפתחותו המוזיקלית ועיסוקו בנגינה החל גם להלחין והרבה להאזין למוזיקה. לצד כל אלה מצא פנאי ללמוד בקורסים לימאות, שבסיומם קיבל תעודת מפקד סירה ומשיט יאכטה. בתום לימודיו התיכוניים התנדב לשירות הלאומי כמדריך בשבט צופי-ים בהרצליה.
עמית גויס לצה"ל בדצמבר 1985 והוצב לשרת בחיל הים. במסגרת זו השתתף בקורס חובלים ועם סיום הקורס הוצב בשייטת הסטי"לים כמתמחה לקציני משמרת. עמית הצטיין לאורך כל שירותו, הן כחניך בקורס חובלים והן כקצין בספינת הטילים. היה בעל יכולת לסחוף את פיקודיו ושאף להצטרף לכל הפלגה מבצעית.
ביום כ' בכסלו תשמ"ח (10.12.1987) נפל עמית בקרב, בתקרית עם מחבלים מול חופי צידון, כאשר בזמן סיור, נתקלה ספינת ה'דבור' שהפליג בה במסגרת שבוע הכשרה, בסירת מחבלים. בזמן הקרב שימש עמית כמסייע לתותחן האחורי והספיק להגיש לו את המחסנית האחרונה, שפוצצה את ספינת המחבלים, אך בחילופי האש נפל עמית והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ נחשולים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות – ערן, עדית ועודד, סבתות וסבים.
שר הביטחון יצחק רבין כתב במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כי בעת שירותו בלט עמית במרצו הרב וביכולת שליטתו על הסטי"ל במצבים בלתי צפויים. היה אהוד על פקודיו חבריו ומפקדיו. בלט משכמו ומעלה הן כמפקד והן כחבר. המשפחה הנציחה את זכרו בספר זיכרון.