יוסף, בן שרה ויעקב, נולד ביום כ"ז באלול תשי"ב (16.9.1952), בקרית חיים. תחילה למד בבית-הספר היסודי על-שם גורדון ואחר-כך המשיך בבית-הספר היסודי "רביבים" ובבית-הספר התיכון בקרית חיים. ציוניו בתקופת הלימודים היו טובים ולדברי מחנכו היה תלמיד שקט, ממושמע ומנומס. הוא היה חבר בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת" והקדיש זמן רב לפעולות החברתיות שארגנו המדריכים. יוסי היה נער עליז, אופטימי ושמח בחלקו. הוא אהב ספורט אך יותר מכל אהב לרכב על סוסים. בחופשות השנתיות בתקופת הלימודים, עבד כסייס בבית ספר לרכיבה וכן הצטיין בשחייה וכבר מגיל צעיר השתתף בצליחת הכינרת. בנערותו היה נמוך קומה במקצת ולעתים גרם לו הדבר לתחושת נחיתות מסוימת, אך הוא הצליח יפה להתגבר עליה, לדברי חבריו, בהקדישו מרץ רב וזמן לפעילות ספורטיבית. משהתקרב מועד גיוסו לצה"ל גבה יוסי באופן מפתיע וקומתו לא נפלה מקומתם הממוצעת של בני גילו.
יוסף גויס לצה"ל בנובמבר 1970 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בשורה של קורסים חיליים, לרבות קורס קצינים ואחרי-כן נשלח לפקד על מעוז בתעלה. יוסי היה חייל טוב, מסור וממושמע. בתיק האישי שלו צוין כי במהלך השירות בצבא לא עבר שום עברת משמעת וכי שימש מופת לחבריו ולפקודיו בדייקנותו ובמסירותו לתפקידו. גם בחופשות שעשה בבית הוריו, היו כל מעייניו נתונים לענייני הצבא. הוא נהג להקדיש זמן רב לבחינת נושאים צבאיים, תרגילים וסוגי נשק ואף רצה להתנדב לשירות קבע. אולם לפי בקשת הוריו הסכים לדחות את הצטרפותו לשירות-קבע ולהשלים קודם לכן את לימודיו. כיוון שנחשב קצין מעולה, מונה יוסי לתפקיד עוזר קצין-אג"ם במפקדת חטיבת שריון זמן קצר לפני תום שירות החובה. במלחמת יום-הכיפורים לחם יוסי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. על אף שהיה קצין בעל תפקיד מוגדר, העדיף להצטרף לשורות הלוחמים ופיקד על טנק בקרבות שריון. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נפגע בהפגזה באזור "החווה הסינית" והקשר עם הטנק שלו נותק. זמן רב נחשב כנעדר ולימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות. בעבור גילוי אומץ-לב ורצון-לחימה, הוענק ליוסי ציון-לשבח מטעם מפקד האוגדה אשר בשורותיה לחם וגם נפל. וזה נוסח התעודה: "במלחמת יום-הכיפורים שירת סגן יוסף אפשטיין ז"ל בתפקיד קצין מטה בחטיבת טנקים, שלחמה בחזית סיני. בתוקף תפקידו היה עליו להיות במפקדה העורפית החטיבתית. עם פרוץ המלחמה החליט סגן יוסף אפשטיין ז"ל לפקד על טנק, למרות שלא הייתה לו הכשרה מוקדמת לכך. סגן יוסף אפשטיין ז"ל נטל, ביוזמתו, פיקוד על טנק ולחם כמפקד הטנק. בקרבות הצליחה, ב"חווה הסינית", נפצע סגן יוסף אפשטיין ז"ל ונפל. במעשה זה גילה סגן יוסף אפשטיין ז"ל אומץ לב ורצון לחימה".