דן נולד בט"ז בטבת תשכ"ט (06.01.1969) בחיפה. בן למירה ומשה כץ, אח רביעי לתמר, אמנון ויואב. אחריו נולדו אחיו עמרי ואחותו מרב.
דן גדל ופרח במשפחה מאושרת בת שישה ילדים וחיות מחמד, מוקף תמיד באהבה ובשמחה.
מיום היוולדו האיר דן את הסובבים אותו בבת שחוק, אשר הייתה ייחודית רק לו. הוא ניחן בשמחת חיים גדולה, עדינות נפש, אהבת הבריות, ורצון עז לתרום מאורו לעולם. בכל הזדמנות היה נכון לוותר ולעזור לכולם. בחיוכו הנצחי ואהבתו לבריות קשר דן בקלות ובמהירות קשרי ידידות חמים בכל מקום אליו פנה, וסובביו אימצו אותו לחיקם באהבה.
אף בין אחיו הרבים בלט דן בייחודו: בעוד הם השקיעו מרצם בשחייה, דן התאמן בתורת הלחימה "קונג-פו", והיה חבר מתמיד בתנועת הנוער "הצופים".
אהבתו הגדולה של דן הייתה נתונה לטלוויזיה, וכבר בהיותו בן חמש שנים נהג למהר מגן המשחקים הביתה לתחילת תוכנית אהובה, ותמיד, גם ללא שעון, ידע לדייק לתחילתה.
הוריו של דן זוכרים אותו בתור הפרח העדין של המשפחה. אחיו הגדולים זוכרים אותו כאח הטוב, שמוותר ותמיד תורם את חלקו. אחיו הקטנים זוכרים אותו בתור האח הגדול ששומר עליהם, ותמיד מפנה להם באמצע הלילה מקום במיטתו.
ביום חמישי ב' בטבת, חנוכה תשמ"ד (08.12.1983), יצא דן מביתו שבשכונת דניה בחיפה לצפות במשחק טניס באוניברסיטת חיפה, מרחק חמש דקות נסיעה מביתו. בדרכו לחבר עימו ביקש ללכת, שהתגורר במרחק כמה בתים ממנו, הוא פגש באחיו יואב, ושוחח איתו. דן לא הגיע לבית חברו, ומאז נעלמו עקבותיו.
כעבור מספר ימים נמצאה גופתו של דן במערה ליד סחנין. התברר כי נחטף על-ידי חמישה ערבים ישראלים, אשר התעללו בו ורצחו אותו ביום העלמו, אך על שום היותו יהודי.
בן 15 שנים בלבד היה במותו. דן הותיר הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.
מיום מותו אחיו ואחיותיו גדלו, רכשו השכלה, נישאו והקימו בתים רוחשי ילדים משלהם. ודן, דן נשאר לעד בן 15, ניבט מתמונתו עם פני המלאך היפים ועיניו הצחקניות.
לעד חרוט זכרו על לוח חיי הוריו ומשפחתו, השואלים חזור ושנה: הכיצד ולמה חטפו והרגו באכזריות איומה ילד עדין, אוהב חיים, בן 15 אביבים?