דן, בן חוה ויהודה, נולד ביום ז' במנחם-אב תשי"ג (19.7.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "מגן" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "תיכון חדש" ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. דן, שנקרא בפי כל דני, היה נער שהצטיין בתכונות של תמימות ושל בגרות גם יחד. הוא היה ביישן, צנוע, ונחבא אל הכלים ועם זאת ידע לתרום רבות לפעילות חברתית, הוא מילא תפקידים רבים, בבית-הספר ובתנועת הנוער וכל אשר עשה, עשה ברצינות ובאחריות, כאדם בוגר ובעל שיקול-דעת ותבונה. הייתה בו עליזות טבעית ואהבה עזה לדברים היפים שבחיים. הוא היה נער טוב לב, שהקרין סביבו קסם אישי רב, הצטיין ביושרו הרב, וחיפש תמיד את הצדק ואת האמת. בלימודים, עשה חיל במקצועות שעסקו בבעיות מדיניות ומשק; בעיקר התעניין בהיסטוריה, בסוציולוגיה ובכלכלה. בביתו שבשכונת "מעוז אביב", למד לאהוב את הטבע ובעיקר את החי והצומח. עם הוריו יצא לטיולים בסביבת מגוריו וברבות הימים הצטרף לחברה להגנת הטבע, אשר במסגרתה נתאפשר לו להיטיב להכיר את הארץ ואת נופיה. הוא לא יכול לשאת פגיעה בבעלי-חיים או בצמחים ורבות השתעשע בחלום – להקים בית שיגדל בו בעלי-חיים רבים ושונים. חבריו זוכרים אותו מטפל באהבה בבעלי חיים בסביבת מגוריו ומקל את סבלם של פצועים ופגועים. הוא היה חבר בשבט "הנשיא" של תנועת הצופים ובתקופה מסוימת שימש כמזכיר גרעין "אלמוג".
דן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971. עם חבריו לגרעין הצטרף לשורות הנח"ל ולאחר סיום הטירונות עשה בקיבוץ אל-רום ברמת הגולן ואחרי-כן בהיאחזות נח"ל-נערן. הוא עבר אימון מתקדם בגדוד נח"ל מוצנח, סיים בהצלחה קורס צניחה וזכה לענוד כנפי צניחה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף הגדוד שלו בקרבות הבלימה נגד הצבא הסורי ברמת-הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), היה דני בכוח שיצא לחלץ את אנשי התצפית הנצורים בתל-סאקי. בדרכו נתקל הכוח במארב של חיילים סורים ובקרב שהתפתח נפגע דני ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם נמנה עם אותם מעטים שעמדו מול התקפות האויב ביום-הכיפורים ובלמו את התקדמותו ללבה של ארצנו. בנשקם הדל וברוחם האיתנה – היונקת ממורשת הגבורה של המכבים ומגיני מצדה, לוחמי הגטאות ומלחמת שחרור ישראל, לוחמי סיני ואחיהם הצנחנים – הוסיפו פרק מלא הוד וגבורה להיסטוריה היהודית".
חבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו; כן כלולים דברים על דמותו בחוברת לזכר תלמידי בית-הספר "תיכון חדש", שנפלו במלחמת יום הכיפורים.