בן נורה וחיים. נולד ביום כ"ב בכסלו תש"ל (2.12.1969) בקיבוץ געתון. איציק נולד חודשים אחדים לאחר נפילת דודו, איציק גולדנברג, במלחמת ההתשה ונקרא על שמו. מילדות רכש לו מוניטין של שובב גדול, דיבר ללא הרף ונראה כמי שאינו מתייחס ברצינות כמעט לשום דבר. עמד תמיד במרכז העניינים ו"תבע" לקבל את תשומת-הלב של כולם, בצורה שעוררה אהדה רבה, אך גם הצליחה להרגיז לא פעם את הסובבים. מתחת למעטה קליל זה הסתיר נפש רגישה, ולפעמים פגיעה, שבאה לידי ביטוי לעתים רחוקות, למשל, בתמונות שצילם בטיוליו ובשיחות נדירות עם בני משפחתו וחברים.
חלק ניכר משנות ילדותו עבר עליו בצ'ילה ובפנמה, שם שהתה המשפחה בשל שליחויות של אביו. למרות הניתוק מהארץ לתקופות ממושכות, שמר על קשר קרוב עם חבריו בקיבוץ געתון, ואחר-כך בירושלים. איציק למד בבית-הספר היסודי 'אגרון' ובכיתה ט' עבר ל'בויאר'. היה פעיל בשבט הצופים בקרית יובל ובמקביל התאמן בשחייה ב'הפועל ימק"א'. את לימודי התיכון השלים בפנמה בהצטיינות בגיל שבע-עשרה ולאחר-מכן למד שנה בפלורידה סטייט יוניברסיטי וסיים גם שם את לימודיו בהצטיינות. בתום לימודיו טייל לבדו חודשים אחדים באמריקה הדרומית. מגיל צעיר נמשך איציק לים, היה שחיין ואף הגיע למקום חמישי בארץ בתחרות שהשתתף בה מטעם 'הפועל' ימק"א ירושלים. בגיל שש-עשרה, בהיותו בפנמה, עבר קורס צלילה והתיידד עם כמה מבקרים ישראלים שעשו את שירותם הצבאי בשייטת. איציק רצה מאוד להגיע גם הוא לשירות בשייטת, אך הנסיבות הובילו אותו לכיוון שונה.
בתחילת 1988 חזר איציק לארץ, ובפברואר באותה שנה התגייס והתקבל לקורס טיס. במשך הקורס היו לו ספקות רבים ופעמים אחדות אף שקל לעוזבו, אולם בסופו של דבר התאהב בטיס ושאב הנאה רבה מחוויות הטיסה ומהנופים שראה. הוא שובץ למגמת מסוקי הקרב ובסיום הקורס, בשנת 1990, הגיע לטייסת, שם הפך, כבכל מקום שהגיע אליו, לרוח החיה והיה ב'מרכז העניינים' למרות היותו הצעיר מכולם. בשיחות עם המשפחה הביע לפעמים חשש מכך שיהיה עליו להשתתף בפעולות שעלולות לפגוע באוכלוסייה אזרחית. במהלך שירותו הצבאי הידק איציק את קשריו עם חבריו מילדות, קבוצה מגובשת שעשתה יחד את הדרך מאז בית-הספר היסודי. חברים אלה היו למעשה מרכז חייו האינטנסיביים, ובשבתות ובחופשות היו נפגשים, מבלים ויוצאים לטיולים. בתקופה האחרונה החל לצרף אליו לעתים לבילויים אלה גם את אחיו, עמרי, הצעיר ממנו בארבע שנים. חודשים ספורים לפני שנהרג, החל סיפור אהבה בינו לבין דנה, אחת מהחבורה, והם ניסו להצניע את הקשר כדי לא להתרחק מהקבוצה.
בעת חופשה מהצבא יצא עם שלושה חברים לטיול בסיני. ביום כ"א בתמוז תשנ"א (3.7.1991) נפל בעת שירותו, בזמן צלילה ב'חור הכחול' בדהב עם חברו דורון הירשמן. איציק הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, ושלושה אחים – אלדד, ערן ועמרי.